ת"פ 46047-05-13 מדינת ישראל נ' ברסלביץ ואח'

פתח דבר

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של סיוע להתפרצות למגורים/תפילה לבצע עבירה, לפי סעיפים 31 ו- 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 .

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 14.05.13 בשעה 10:56 לערך, סייע הנאשם לאחר להתפרץ לדירה ברחובות, בכך שהאחר התפרץ לדירה והנאשם עמד בסמוך ותצפת. שכן שהבחין בנעשה, הזעיק את המשטרה ולמקום הגיעו שוטרים אשר עצרו את הנאשם.

הסדר הטיעון

על פי הסדר הטיעון אליו הגיעו באי כח הצדדים, הנאשם חזר בו מכפירתו, הודה בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום המתוקן ונשלח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר. שירות המבחן התבקש לבחון את חרטת הנאשם, אחריות ומסוכנות הנשקפת מפניו. כן, לבקשת ב"כ הנאשם, תיבחן אפשרות ביטול הרשעתו בדין של הנאשם.

המאשימה הצהירה כי עמדתה לעונש היא הטלת 4 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, בכפוף לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות, מאסר מותנה וקנס.

ב"כ הנאשם יטען כראות עיניו.

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה עמד על חומרתה של עבירת ההתפרצות לדירת מגורים. במעשיו של הנאשם נפגעו ערכים מוגנים ובין היתר, הגנה על שלום הציבור ורכושו, תחושת ביטחון הציבור וההגנה על פרטיות. מידת הפגיעה, לדידה של המאשימה, הינה בינונית.

ב"כ המאשימה הדגיש כי ביצוע עבירות רכוש הפכו ל"מגיפה של ממש" וכי הדרך היחידה למגרן הינה באמצעות ענישה מרתיעה. מדובר בעבירות קלות יחסית לביצוע וקשה ללכוד את מבצעיהן אשר פוגעות לא רק בנפגעי העבירה אלא בציבור כולו, בשל ההפסדים הרבים הנגרמים כתוצאה מביצוען ובשל העלויות הגבוהות של ביטוח ומיגון.

לדידה של המאשימה, ראוי כי מדיניות הענישה הנוהגת תיגזר ממדיניות הענישה הנוהגת באשר למבצעים העיקריים של העבירה.