ת"פ 45583-04-14 מדינת ישראל נ' ברגרט(עציר)

רקע

1.הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות:

• ניסיון פריצה לבניין שאינו דירה או בית תפילה, עבירה לפי סעיף 407(א)+25 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").

  • החזקת נכס חשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק.

    2.על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, בתאריך 28.4.14 סמוך לשעה 07:00, ברחוב ההסתדרות בפתח תקוה, פרץ הנאשם לבית העסק "אופטיקה פסח" באופן שמשך את דלת בית העסק והכניס אל תוך המרווח שבין הדלתות חוט ברזל וניסה לגנוב באמצעותו משקפי שמש. ניסיון זה לא צלח, המשקפיים נפלו לרצפת בית העסק. כאשר הבחינו בו עוברי אורח וצעקו לעברו, נמלט הנאשם מהמקום, ומאוחר יותר נתפס על ידי המשטרה כשהוא מחזיק ברכוש החשוד כגנוב הכולל 5 שעוני יד, צמיד, 2 זוגות משקפי שמש.

    תסקיר שירות המבחן

    3.מתסקיר שירות המבחן מיום 7.8.14, עולה כי הנאשם, כבן 46, עלה לארץ בשנת 1999. כיום גרוש וחסר כתובת מגורים קבועה. עלייתו לארץ של הנאשם לוותה בקשיי הסתגלות למסגרת ולתעסוקה. קרובי המשפחה המעטים שיש לו בארץ אינם מהווים גורמי תמיכה עבורו. לדבריו בהעדר פרנסה ותחושת תלישות חברתית החל לצרוך חומרים פסיכו אקטיביים והעמיק במעורבות שולית. הנאשם לא לקח אחריות על ביצוע העבירות כשהוא טוען כי החליט לבצע את העבירה כדי להיעצר וזאת על רקע המצוקה הקיומית שבה הוא מצוי וחוסר האונים בהתמודדות מול הרשויות. לדבריו במסגרת המעצר ישאר מוגן ומטופל. ברקע ניהול אורח חיים שולי ועברייני. עוד התייחס שירות המבחן למצבו הבריאותי של הנאשם, ולהשפעת המצב הבריאותי על העדר מוטיבציה לשיקום. במהלך השנים ניסה הנאשם מספר פעמים לשמור על ניקיון מסמים, אך ללא יכולת להתמיד בכך. כמו כן היה מוכר למחלקה לשירותים חברתיים ועמד בטיפול היחידה לטיפול בדרי רחוב שדאגה לו לדירת מגורים, אולם מעורבותו הפלילית החוזרת ומעצריו הובילו לכך שדירה זו נלקחה ממנו. בעבר שוחרר לחלופת מעצר טיפולית, אך הנאשם התנגד לשהות בה, הגיב בתוקפנות ואיים לפגוע בעצמו ובאחרים ולבסוף הורחק מהמקום. התרשמות שירות המבחן לאורך השנים הינה כי הנאשם טרוד בהישרדות יומיומית, חסר מערכת תמיכה, בעל דפוסים עבריינים מגובשים וחסר מיומנות תפקודית בסיסית. לפיכך מעריכים כי קיים סיכון משמעותי להמשך התנהלות שולית ופורצת חוק. לאור הידרדרות במצבו התפקודי של הנאשם לאורך השנים, העדר מודעות למצבו ההתמכרותי, הסרת אחריות מעצמו והעדר כוחות לשינוי כמו גם קשייו להשתלב ולהתמיד במסגרת סגורה ארוכת טווח המליץ שירות המבחן על ענישה המציבה גבולות ברורים בדמות מאסר ממושך.

    טיעוני הצדדים

    4.לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד נדב רייכמן, הנאשם יליד 1968 הודה בכתב האישום המתוקן. הנאשם ניסה להתפרץ לעסק, ניסיונו לא צלח והוא הוברח מהמקום על ידי עוברי אורח. בהמשך נתפס כשברשותו רכוש גנוב. הערך החברתי הנפגע בגין מעשיו הוא פגיעה ברכוש הציבור והפרט. מתחם העונש ההולם הוא בין 6 חודשים ל- 12 חודשים. הנאשם מכור לסמים, כאשר הקשר בין התמכרות לעבירות רכוש הינו ידוע, דבר המגביר את מסוכנותו. הנאשם אינו לוקח אחריות על מעשיו. שירות המבחן עותר לעונש מאסר. מדובר בנאשם שלחובתו 7 הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות, חלקן עבירות קשות. הנאשם נכנס ויוצא מבתי הסוהר מאז עלה לארץ, וניתן לראות כי כל עת שהוא משוחרר הוא מהווה סכנה לציבור. כמו כן נגד הנאשם שני מאסרים על תנאי בני הפעלה אשר לא היה בהם כדי להרתיעו מלבצע את העבירות. המאשימה עתרה למאסר בפועל, הפעלת שני המאסרים על תנאי, מאסר על תנאי משמעותי, וקנס, גם אם קנס סמלי בלבד.

    5.לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד קטי צווטקוב, לא מדובר בעבירה כלכלית במהותה. הנאשם ביצע את העבירה בשעת בוקר ברחוב הומה אדם. הרכוש שנתפס ברשותו הוא בעל ערך פעוט. הנאשם הוא דר רחוב הסובל ממחלות זיהומיות קשות, אשר מתחנן לסיוע. ביצע את העבירה כדי להיעצר מאחר שאינו יכול להיות עוד ברחוב. אינו מכחיש את ביצוע העבירה. מדובר בנסיבות יוצאות דופן וקיצוניות ועל כן עתרה לגזור עליו תקופת מאסר אשר חופפת את תקופת המאסר על תנאי. ב"כ הנאשם עתרה להימנע מלהשית עליו קנס נוכח מצבו הכלכלי.

    6.הנאשם טען כי הוא דר רחוב, ללא מזון או טיפול רפואי, איש לא מסייע לו. לו רצה לגנוב היה עושה זאת בשעות הלילה. כמו כן הגיש מכתב לבית המשפט.

    דיון

    7.לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית לצד הפעלת המאסר על תנאי ועונשים נלווים.

    8.במקרה דנן כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

    קביעת מתחם העונש ההולם

    9.קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

    10.במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הזכות לקניין, הזכות לפרטיות ולתחושת בטחון.