ת"פ 44977-10-15 מדינת ישראל נ' ח.

כתב האישום וההרשעה

1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים") והספקת סמים מסוכנים לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים.

2.לפי כתב האישום שתוקן (בשנית), הנאשם סיפק לאחרים סם מסוכן מסוג חשיש, במספר הזדמנויות, לשם צריכה משותפת במפגשים בביתו, בניגוד לדין. בנוסף, ביום 15.10.2015, החזיק הנאשם בדירתו סם מסוכן מסוג חשיש, בניגוד לדין, כדלקמן: לוח ורצועה של חשיש במשקל 113.6 גר' נטו שנמצאו על שולחן בסלון דירתו; 3 רצועות של חשיש במשקל של 7.6 גר' נטו שנמצאו בתוך נרתיק משקפיים; סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 18.10 גר' נטו, שנמצאו ב-2 שקיות פלסטיק על מדפים בסלון דירתו; 2 רצועות של חשיש במשקל 6.1 גר' נטו שנמצאו ברכבו.

טיעוני הצדדים לעונש

3.ב"כ המאשימה, עו"ד רותם לוי, עתרה לקביעת מתחמי ענישה לכל אחת מהעבירות, שבין 6 ל-18 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים, וביקשה להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 2,500 ₪. ב"כ התובעת עמדה על חומרתן של עבירות הסמים, השפעתן השלילית על החברה, טענה כי נגע הסמים מהווה אחד המחוללים העיקריים לפשיעה במקומותינו על כל גווניה, ועמדה על הנזק הטמון הפצת הסמים והחשיבות במיגורם. נטען כי הסם שנתפס ברשות הנאשם לא נועד רק לשימושו העצמי. ב"כ המאשימה הפנתה לתסקירי שירות המבחן, מהם למדה כי הנאשם נוטה למזער את חומרת השימוש בסמים ומתייחס באופן הגנתי לשימוש בהם, וביקשה שלא לאמץ את המלצותיו בקשר לעונש. צוין כי הנאשם יליד 1989, ללא עבר פלילי והודה בכתב האישום. התובעת ביקשה להתחשב באינטרס הציבורי בקביעת העונש. צוין כי הנאשם שהה במעצר מיום 15.10.2015 עד ליום 26.10.2015. התובעת הפנתה לפסיקה רלוונטית.

4.ב"כ הנאשם, עו"ד מיכאל כרמל, העלה לראשונה בטיעוניו לעונש, את האפשרות לבטל את הרשעת הנאשם, מבלי שהקל ראש בחומרת העבירות שביצע הנאשם, משום החשש לפגיעה קונקרטית בשיקומו של הנאשם, היותו אדם נורמטיבי ללא הרשעות בעברו והחשש שהרשעתו תפגע באפשרות הפוטנציאלית שהוא יועסק באבטחה על ידי גופים ממשלתיים. לחלופין, עתר ב"כ הנאשם לקביעת מתחם שבין של"צ ומאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל, וביקש להשית על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם המוצע. צוין כי מעשיו של הנאשם אינם מהחמורים, מבלי להמעיט בחומרתם. נטען כי הנאשם החזיק סמים בביתו וצרך אותם במסגרת חוג חברים מצומצם, עימם ניתק קשר זה מכבר. נטען כי זו הייתה מעידה חד פעמית מצד הנאשם ואין מדובר בסוחר סמים או מי שהסמים הם נוף קבוע בחייו. נטען כי הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן, קיבל אחריות מלאה על מעשיו, מבלי לבקש כל "הנחה" בענישה. הנאשם מלווה בגורמי טיפול מטעם לשכת הרווחה, עו"סים ושירות המבחן וחדל מלצרוך סמים. נמסר כי משפחתו של הנאשם הוכתה הלם עם מעצרו ועיניהם נפקחו לנוכח בעיותיו. צוין כי הנאשם שהה במעצר במשך 11 יום ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים שכללו מעצר בית מלא, שהוקלו עם חלוף הזמן. הסנגור הפנה לפסיקה רלוונטית.

5.הנאשם הודה בטעותו, מסר שמזה 8 חודשים הוא נקי מסם, וביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן.

דיון והכרעה

האם יש מקום לבטל את הרשעת הנאשם?