ת"פ 44877-06-13 מדינת ישראל נ' רפאילוב(עציר) ואח'

לפניי שתי בקשות לשחרר את סנגורי הנאשם מייצוג, האחת מטעם הנאשם והשנייה מטעם סנגוריו. במכתב ארוך ומפורט, ערוך בכתב ידו, שטח הנאשם את נימוקיו לבקשתו לשחרר את סנגוריו מייצוגו. בין היתר ציין, כי הוא חש ש"כל הצדדים מתנכלים לו". הנאשם הטעים כי ניסיונותיו בעבר לפטר את הסנגורים עלו בתוהו. עתה, לדבריו, הגיעו יחסיו עמם לשפל המדרגה ואין מנוס מלהורות על שחרורם מייצוג, אגב מינוי סניגור מהסנגוריה הציבורית.

הנאשם טוען כי איבד אמון בסנגוריו, כמו גם במערכת המשפט. הוא מלין על הארכת מעצרו ב-90 יום שנעשתה בהסכמת הסנגורים מבלי שנתן הסכמתו, כך לשיטתו – לאחר שהות בת 39 חודשים במעצר. לשיטתו, הסכמת הסנגורים נעשתה 'מאחורי גבו' והיא בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל".

הנאשם הוסיף, כי הוא שומר לעצמו זכות להעיד עדים נוספים "אך ורק אחרי שהעד המרכזי – ש.ב. – יעלה לדוכן העדים, והמדינה תמלא את חובתה לעשות צדק על פי ההסכם שנחתם על ידי אותה מדינה והסוכן". עמדה זו מתעלמת מהחלטתי מיום 17.2.16 לפיה נדחתה בקשת הנאשם לזימון העד בשנית.

הנאשם מלין על התנהלות בית המשפט, אשר לדידו גורמת לו לתחושה של אי צדק ומדגיש, כי על רקע תרופות שהוא נוטל בשל מצב בריאותו, רגישותו גבוהה יותר וכך אף חוסר סבלנותו כלפי הסביבה. לצד דברים אלו, מתנצל לפני בית המשפט על התנהגותו החריגה במהלך הדיון האחרון (טרם הגשת הבקשה).

הנאשם עתר לפני לקבוע דיון נוסף בבית המשפט העליון בשאלת מעצרו וביקש "לזרז ולתת את הכרעת הדין שנוכל לסיים את המשפט על מנת שאוכל להמשיך בדרכי". הוא חתם את בקשתו בעתירה לפטור אותו מלהופיע לדיונים בהליך עד למתן הכרעת הדין "בשל הסבל שאני סובל בכל הופעה בבית המשפט".

בעקבות הבקשה, הגישו סנגורי הנאשם בקשה לשחררם מייצוגו.