ת"פ 44729-03-13 מדינת ישראל נ' באבאני ואח'

בכתב האישום שהוגש בחודש מארס 2013 הואשם הנאשם בעבירה שעניינה תקיפה הגורמת חבלה ממש, על פי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שעניינה אירוע מיום 12.11.12.

כבר עתה יצוין שיחד עם הנאשם הואשמו גם ה"ה יהודה כהן וגיא הברי, אך בחודש יוני 2013 וטרם התשובה לאישום הודיעה המאשימה על תיקון כתב האישום ושני אלו נמחקו ממנו.

המיוחס לנאשם בכתב האישום:

1. ביום 12.11.12 בשעה 17:36, ברחוב סלמה 2 בת"א, לאחר קטטה רבת משתתפים בין הנאשם ועובדי חנותו ובין המתלוננת גב' מלכה (מלי) קוסטיקה ועובדי חנותה, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שהיכה מכת אגרוף בפניה, משך אותה לרצפה וגרר אותה בשערותיה, בעוד הנוכחים במקום מנסים לשחרר את אחיזתו בשערותיה ללא הצלחה. הנאשם עשה כן עד אשר שערותיה נתלשו מקרקפתה.

2. כתוצאה מן האירוע פונתה המתלוננת באמבולנס לבית החולים, שם טופלה. למתלוננת נגרמו שפשופים במרפקים ובברכיים, סימן כחול בסנטר, סימנים אדומים על הצוואר ו"מכה יבשה" בישבן. קווצת שיער גדולה נתלשה מקרקפתה באופן שגרם לדימום ולקרחת בצד הראש. במהלך האירוע, מרוב פחד, סבלה המתלוננת מבריחת שתן.

    

   תמצית טענות הצדדים:

   1. הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי הוא זה שהותקף על ידי המשתתפים בקטטה ולאורך האירוע כולו הוכה קשות ונגרמו לו חבלות של ממש.

   2. הנאשם העלה טענת הגנה מן הצדק, שעניינה אכיפה בררנית, המבוססת על שני טעמים: האחד, ביטול כתב האישום בת"פ 44610-03-13 (נ/2) שהוגש כנגד מעורבים אחרים בקטטה (המתלוננת, בני משפחתה ועובדי החנות שבבעלותה); השני, מחיקת שני נאשמים מכתב האישום בתיק דנן (ת"פ 44729-03-13) שהיו מואשמים עמו באותו כתב אישום, והשארתו כנאשם יחיד תוך תיקון כתב האישום לעבירה חמורה יותר.

   3. המאשימה מצדה טענה כי אין מדובר באכיפה בררנית. בנוגע למשתתפים האחרים בקטטה, טענה המאשימה כי מדובר בשני אירועים נפרדים – קטטה רבת משתתפים ולאחריה, בנפרד, תקיפת המתלוננת על ידי הנאשם. כתב האישום שבוטל עניינו הקטטה, ואילו האירוע נשוא כתב האישום דנן הוא התקיפה. מכיוון שמדובר באירועים נפרדים, ההתייחסות אליהם שונה והיא אינה בגדר אכיפה בררנית.

   4. עוד הוסיפה המאשימה וטענה כי תקיפת הנאשם את המתלוננת הייתה עליית מדרגה ממשית ברמת האלימות שאפיינה את הקטטה שקדמה לה. לטענת המאשימה, עליית מדרגה זו, כמו גם תוצאות התקיפה והעיתוי שלה, מפרידות אותה מהקטטה ויוצרות למעשה שני אירועים נפרדים (הקטטה והתקיפה).