ת-פ-44659-03-12 מ"י נ' סבית

ההליך

1. בחודש מרץ 2012 הוגש נגד הנאשם כתב אישום. בתאריך 13.9.12 הורשע הנאשם, במסגרת הסדר טיעון, בגדרו תוקן כתב האישום, בעבירות התפרצות לפי סעיף 405 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") וגניבה לפי סעיף 383 ביחד עם סעיף 384 לחוק. באותו מועד ובמועד נדחה (4.11.12) צירף הנאשם שלושה כתבי אישום נוספים שהיו תלויים ועומדים נגדו בבית משפט שלום רמלה והורשע על פי הודאתו, בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק, איומים לפי סעיף 192 לחוק, גניבה, לפי סעיף 384 לחוק, פריצה לרכב בכוונה לגנוב לפי סעיף 413ו'(2) לחוק, גניבה מרכב לפי סעיף 413ד'(א) לחוק, חבלה במזיד לרכב לפי סעיף 413ה' לחוק, החזקת כלי פריצה לרכב לפי סעיף 413ז' לחוק והחזקת נכס חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק. הדיון נדחה לטיעונים לעונש ליום 13.3.13. שרות המבחן התבקש להמציא תסקיר אודות הנאשם.

    

2. במועד המיועד המליץ שרות המבחן על דחייה בת שלושה חודשים כדי לאפשר לנאשם להשתלב בהליך שיקומי. בנסיבות אלו נדחה מועד הדיון והוא נדחה פעם נוספת ליום 27.10.13. באותו מועד עתרה הסנגורית לדחיית מועד הדיון בשלושה חודשים נוספים ובין היתר טענה:

   "מדובר בתהליך ממושך. זו פעם ראשונה שהנאשם נרתם להליך כזה ממושך. הליך של גמילה הוא הליך שיש בו עליות ומורדות. עצם העובדה שבסופו של דבר גם שרות המבחן וגם אלפתאם, שנותנים אמון בנאשם – אומר הרבה. במהלך כל התקופה של שנה וחצי לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים".

    

   על יסוד נימוקים אלו נדחה מועד הדיון ליום 12.2.14.

   במועד זה טענו הצדדים לעונש ובגדרם הצהיר הנאשם:

   "אני רוצה להתנקות ואפילו עברתי מקום מגורים עם האישה שעזבה אותי וחזרה אותי לאחר הטיפול...הלכתי בדרך שלא רציתי ללכת בה. אני רוצה לבנות את החיים שלי...אני לא אחזור לסמים...יש דברים שאני מתמודד איתם למרות שקשה לי ואני אמשיך את הטיפול גם אם זה יהיה כל החיים. אני מתכוון לטפל בעצמי לא משנה מה יהיה קשה ואני באמת מתחרט ומצטער על כל מה שעשיתי". 

   בתום שמיעת הטיעונים לעונש נקבע מועד למתן גזר דין ליום 19.5.14.

3. במועד זה התייצבה באת כוח הנאשם, עו"ד גלית בש והודיעה כי שבועיים קודם לכן, התקשרה אליה אשת הנאשם ומסרה שמצבו הנפשי קשה והוא אושפז במרכז פרטי. הסנגורית הוסיפה בהגינותה, כי מאז ניתק הקשר עם הנאשם ומשפחתו. בנסיבות המתוארות, לא היה מנוס מדחיית מועד הדיון ליום 10.5.14.

    

4. במועד זה התייצב הנאשם. חזותו העידה על ההתדרדרות שחלה במצבו. אי לכך, הוריתי לשרות המבחן להגיש אודותיו תסקיר משלים, לבירור מצבו העדכני. הדיון נדחה ליום 4.1.15 – אז נמנע הנאשם מלהתייצב ועקבותיו נעלמו. כך אף בתאריך 9.3.15.