מדינת ישראל נ' צ'

כתב האישום וההליכים

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של סחר בסמים מסוכנים (שתי עבירות), לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים") וכן בשתי עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים.

    

2. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, בין התאריכים 29.9.16 -4.11.16 ניפגש הנאשם עם סוכן משטרתי 12 פעמים ובמהלך פגישות אלו סוכם כי הנאשם ימכור לסוכן סמים מסוכנים. בהמשך, בשתי הזדמנויות שונות, מכר הנאשם לסוכן סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 15.34 גרם נטו (מתוכם 10.4 גרם קנבוס רפואי), בתמורה כוללת של 1500 ₪. יצוין כי העסקאות התבצעו באופן שהנאשם אמר לסוכן היכן מצוי הסם והאחרון הגיע למקום ונטל את הסם בעצמו. כן יצוין כי בעסקה השנייה סוכם בתחילה על מכירת 10 ג' אך בסופו של דבר טען הנאשם בפני הסוכן כי "הבן אדם עישן חצי מזה ונשאר רק 5".

    

   תסקיר שירות המבחן

    

3. לבקשת ב"כ הנאשם הופנה הנאשם לשירות המבחן. מהתסקיר עלה כי הנאשם כבן 22, סיים 12 שנות לימוד (חלקן בחו"ל), שירת שירות צבאי, במסגרתו שירת כלוחם והשתתף במבצע "צוק איתן" שם נפצע ושוחרר בהמשך בשל כך. שירות המבחן ערך לנאשם בדיקות אשר שללו שימוש בסמים. שירות המבחן התרשם מנטילת אחריות מצד הנאשם והכרה בחומרת העבירות. כן התרשם שירות המבחן מרצונו בשינוי וביכולתו להיתרם מהליך טיפולי. עם זאת, שירות המבחן ציין שנראה שבשלב זה המוטיבציה נובעת מאימת הדין ברובה. אציין כי שירות המבחן הגיש בעניינו של הנאשם תסקיר משלים לאחר שבתסקיר הראשון לא ביטא הנאשם בצורה ברורה את רצונו בהליך טיפולי ארוך. לאחר הפנייתו לתסקיר משלים, התרשם שירות המבחן משינוי בעמדת הנאשם ובשל גילו הצעיר ויתר נתוניו, סבר שענישה שיקומית טיפולית תסייע להפחתת הסיכויים להישנות עבירות מצדו והמליץ על צו מבחן בשילוב צו של"צ.

    

   טיעוני הצדדים לעונש