ת"פ 43556-03-14 מדינת ישראל נ' גאבר

כתב האישום וגדר המחלוקת

1.כנגד הנאשם הוגש כתב-אישום מתוקן המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן בצוותא חדא, בניגוד לסעיפים 13 + 19א. לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 + סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.על פי עובדות כתב האישום המתוקן במהלך התקופה מ-26.1.14 ועד 20.2.14 שימש השוטר אדהם אבו סעדה סוכן סמוי של משטרת ישראל (להלן – אדהם או הסוכן) ומטרת פעילותו היתה לבצע רכישות מבוקרות של סמים. על פי הוראות המפעילים, נהג הסוכן להגיע למתחם השייך לנאשם בחירבת גאברה אשר בטייבה (להלן – המתחם). כך, ביום 16.2.14 בשעה 23:20 לערך הגיע הסוכן למתחם ופגש בנאשם (המכונה גם "אבו מאמון" או "ארנב"), אשר שאל את הסוכן מה הוא צריך. הסוכן השיב שהוא מעונין לקנות "פלאטת חשיש" וביקש שהנאשם יעשה לו "מחיר טוב". הנאשם השיב "אל תדאג אני אעשה לך מחיר טוב". מיד ובסמוך ביקש הסוכן לקנות סם מסוג חשיש ב-300 ₪. הנאשם השיב "בסדר" ובעוד הסוכן מכניס ידו לכיס על מנת להוציא את הכסף, הסתובב הנאשם על מקומו ונכנס למבנה שמבתחם. בהמשך, יצא מהמבנה מהרן מסראווה (להלן – מהרן), ניגש אל הסוכן וזה ביקש ממנו סם מסוג חשיש ב-100 ₪. באותן הנסיבות, עת חתך מהרן את הכמות על פי בקשת הסוכן, ביקש הסוכן ממהרן ש"יפנק אותו". בתגובה, מסר מהרן לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל נטו תמורת 100 ₪.

3.במענה לכתב האישום המתוקן, טען הנאשם כי בעת הארוע כלל לא היה במתחם ועל כן, לא פגש בסוכן וממילא לא שוחח עימו, לא מכר לו סמים ולא ביקש ממהרן למכור לו סמים.

טענת ההגנה, בתמצית, היא כי הסוכן טעה בזיהוי בסוברו כי הנאשם היה מעורב במכירת הסם בארוע נשוא כתב האישום – ולא היא. להלן, בקצרה, טענות ההגנה כנגד התשתית הראיייתית שהציגה התביעה במהלך המשפט:

א.הסוכן הגיע למתחם 4 פעמים (בימים 26.1.14, 2.2.14, 12.2.14, 16.2.14) ונפגש, על פי הטענה, עם הנאשם פעם אחת בלבד, ביום 16.2.14, שכן ביתר הפעמים פגש באנשים אחרים.

ב.בהפעלה מיום 26.1.14, וחרף העובדה שעובר לפעילות הוצגה לסוכן תמונת הנאשם, הרי שלסוכן היתה אינטראקציה עם אדם אחר הדומה לנאשם.

ג.בהפעלה מיום 12.2.14, משהגיע הסוכן למתחם, פנה לאדם מבוגר ומזוקן ושאל אותו אם הוא אבו מאמון, והאדם השיב לו בחיוב בתנועת ראש. מאוחר יותר התברר כי האדם אליו פנה הסוכן הוא אחיו של הנאשם, חסאן (המכונה "אבו איאד") ולא הנאשם, כפי שטעה הסוכן לחשוב.

ד.היות והנאשם היה היעד העיקרי לפעילות הסוכן, הוא הונחה לרכוש ממנו סמים תמורת 300 ₪ בעוד שמאחרים הונחה לרכוש סמים תמורת 100 ₪ בלבד. בהפעלה מיום 12.2.14 רכש מאבו איאד סמים בשווי 300 ₪, עובדה המלמדת על כך שטעה לחשוב שמדובר בנאשם.

ה.המתחם שייך הן לנאשם, המגדל בו עגלים, והן לאחיו חסאן, המגדל בו כבשים. המבנה בו, לכאורה, התרחשה עיסקת הסמים הוא מבנה המצוי בשימושו של חסאן, אחיו של הנאשם.

ו.מכשיר ההקלטה שהותקן על הסוכן בעת ההפעלה נשוא כתב האישום, 16.2.14, לא פעל. על כן, מדובר באובדן ראיה שעשויה היתה לשפוך אור על זהות מבצע עיסקת הסם עם הסוכן.

ז.לחילופין, גם אם ייקבע שהנאשם הוא זה שהיה מעורב במכירת הסם לסוכן, הרי שלאור חלקו בארוע ניתן להרשיעו, לכל היותר, בעבירה של תיווך לסחר בסם ולא בעבירה של סחר (עמ' 5 לפר'; עמ' 6 לסיכומי ההגנה).

4.מטעם התביעה העידו הסוכן ומפעילו. כן הוגשו, בין היתר, דו"חות הפעולה שכתב הסוכן לאחר כל פעילות, דו"חות התדרוך שכתב מפעילו, דו"ח העימות בין הסוכן לבין הנאשם והודעות הנאשם.

מטעם ההגנה העיד הנאשם.