ת"פ 42837-04-14 מדינת ישראל נ' גחאישה(עציר)

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו העצמית בעובדות כתב אישום בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כדין, בכך שבתאריך 26/04/14 שהה בישראל, ליד צומת גורל, כשאין לו היתר כניסה או שהיה על פי דין.

הנאשם עצור מיום כניסתו 26/04/14.

לחובת הנאשם רישום פלילי מת.פ 16953-09-12- הכולל כניסה אחת לישראל שלא כדין ללא ביצוע עבירות נלוות, עבירה מיום 5/09/12 ושבגינה נידון ל-31 יום מאסר וכן למאסר על תנאי בן 5 חודשים, שהינו בר הפעלה בתיק שבפניי.

הכניסה הנוכחית בוצעה בחלוף כ-19 חודשים מתקופת התנאי שעמדה על 24 חודשים.

במסגרת הטיעונים לעונש, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל תוך הפעלת המאסר על תנאי במצטבר וכן מאסר על תנאי, קנס מוחשי והתחייבות וזאת תוך שהיא מפנה לחומרת העבירה, הפגיעה בערכים המוגנים, מתחם הענישה ההולם שאושר בבתי המשפט המחוזיים ועברו הפלילי של הנאשם. מנגד, ב"כ הנאשם עתר להארכת התנאי וזאת תוך שהוא מפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הרפואי, גילו, הודייתו, העדר עבירות נלוות, עבר פלילי הכולל כניסה בודדת אף ללא עבירות נלוות, מטרת כניסתו לצורך מימון הוצאות ניתוח בליבו וכן בשל שיקולי צדק.

כל צד הגיש פסיקה בתמיכה לעמדתו העונשית ומטעם הנאשם הוגשו גם מסמכים רפואיים.

באשר למדיניות הענישה ולקריטריונים שנקבעו בפסיקה אפנה לרע"פ 3173/09 מוחמד פראגין נ' מ"י וכן לפסיקה מאוחרת רע"פ 4088/13 הדרי נ' מדינת ישראל ורע"פ 3683/13 חושיה נ' מדינת ישראל.

מתחם הענישה ההולם את הנסיבות וכן את אשמו של הנאשם הינו בטווח שבין מאסר על תנאי לבין 45 יום וזאת בהתחשב בכך שהמדובר בכניסה בודדת ללא עבירות נלוות , העדר סיכון ביטחוני ומטרת הכניסה לצורכי מימון הוצאות ניתוח לב.

באשר לעונש המתאים לנאשם ולחומרא יש ליתן המשקל לכך שהכניסה בוצעה חרף המאסר על תנאי הממושך התלוי ועומד כנגדו. לקולא יש ליתן המשקל להודייתו, העדר עבר פלילי מכביד, חלוף הזמן מאז כניסתו האחרונה, מטרת כניסתו, נסיבותיו האישיות, משך תקופת מעצרו מיום 26/04/14 ומצבו הרפואי .

במכלול השיקולים מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות את הארכת המאסר על תנאי וזאת בשים לב לגילו , מטרת כניסתו, משך תקופת מעצרו, מצבו הרפואי ובהתחשב בכך שהכניסה בוצעה בחלוף זמן ניכר מהתנאי וכאמור על רקע מצוקה כלכלית ומימון הוצאות ניתוח. הוגשו מסמכים באשר למצבו הרפואי וכן התרשמתי כי הנאשם מודע לחומרת מעשיו, הפנים את משמעות כניסתו ללא אישורים וכן את ההשלכות הכרוכות בכך.