ת"פ 42245-07-14 מדינת ישראל נ' פלוני

רקע

1.ביום 10.12.2014 הורשע הנאשם על יסוד הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב-אישום מתוקן כדלקמן: עבירה אחת של תקיפת בת-זוג הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק); שתי עבירות של תקיפה סתם של קטין על-ידי אחראי לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין; וכן עבירה אחת של איומים לפי סעיף 192 לחוק.

2.בהתאם לעובדות כתב-האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, הנאשם והמתלוננת היו נשואים כעשרים שנה ולהם ארבעה ילדים. כתב-האישום המתוקן מחזיק שני אישומים:

בהתאם לעובדות האישום הראשון, ביום חמישי 17.7.2014, נוצר וויכוח בין הנאשם והמתלוננת, על רקע סירובה של המתלוננת להכין את ארוחת השבת. יומיים לאחר מכן, ביום שבת 19.7.2014, בסמוך לשעה 11:00, חזר הנאשם מבית הכנסת, וזאת לאחר שצרך משקאות אלכוהוליים. בין הנאשם והמתלוננת התפתח דין ודברים, על רקע העובדה שהמתלוננת לא הכינה ארוחת שבת, ולאחר מכן הנאשם הלך לישון. בסמוך לשעה 15:33, התעורר הנאשם משנתו, ושוב התפתח דין ודברים בין הנאשם למתלוננת, אשר במהלכם אמרה המתלוננת לנאשם כי "אימו הזונה עושה שחור", ולא היא. הנאשם אמר למתלוננת בתגובה: "למה את אומרת על אמא שלי זונה ואני לא אומר על אמא שלך זונה". המתלוננת לא השיבה לנאשם והוא עזב את חדר השינה וירד לקומה התחתונה. שתי דקות לאחר מכן החל הנאשם לצרוח, עלה שוב לקומה השנייה בבית, נכנס אל חדר השינה, הכה את המתלוננת בידה ובפניה, סטר לה מספר פעמים בפניה, תפס את פניה בחוזקה ודחף את פניה לכיוון המזרון. בהמשך, עזב הנאשם את המתלוננת, ירד אל הקומה התחתונה תוך שהוא מפציר במתלוננת ואומר לה: "תעזבי עכשיו את הבית. אני סוגר עכשיו את הבית". המתלוננת החלה להתלבש, והנאשם שב ואמר לה: "עכשיו קומי ותלכי מפה", ואף הוסיף מספר פעמים: "כדאי לך לצאת מפה עכשיו לפני שאני רוצח אותך. אם תישארי פה עוד שניה, את תישארי בלי אוויר". המתלוננת ברחה מהבית, כשהיא לבושה בכותונת לילה, ופנתה למשטרה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת שריטות בלחי בצד ימין, שריטה בלחי בצד שמאל, שלוש המטומות בזרוע יד שמאל ואדמומיות בצוואר.

לאחר שהמתלוננת יצאה מהבית, שלוש בנותיו של הנאשם – מ.א (קטינה ילידת 1998), נ.א (קטינה ילידת 1997) וע.א (קטינה כבת 13) – יצאו מהבית בעקבות המתלוננת. לאחר שמ.א יצאה מהבית היא טרקה את הדלת, והנאשם יצא מיד אחריה ודחף אותה בעת שהייתה עם גבה אליו. מ.א הסתובבה לכיוונו של הנאשם, והנאשם הצמיד אותה באמצעות ידו אל שער החצר. הנאשם צעק עליה ואמר שהיא צריכה לכבד אותו מכיוון שהוא אביה, ושהוא היה מכבד את הוריו. לאחר מכן, סטר הנאשם למ.א בפניה, אמר לה "כלבה" ונכנס אל הבית.

בגין כל אלה, הורשע הנאשם לפי הודאתו בעבירות של תקיפת בת-זוג הגורמת חבלה ממשית, איומים ותקיפה סתם של קטין על-ידי אחראי.

בהתאם לעובדות האישום השני, כשלוש שנים עובר ליום 19.7.2014 (במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה), כעסו הנאשם והמתלוננת על בתם נ.א, וזאת על רקע אופן לבושה והתנהגותה. הנאשם והמתלוננת נכנסו לחדרה של נ.א, ואז הנאשם דחף אותה אל המיטה, והכה אותה כשהוא סוטר לה בפניה. בגין כך, הורשע הנאשם לפי הודאתו בעבירה של תקיפה סתם של קטין על-ידי אחראי.

3.בין הצדדים נערך הסדר עונשי, במסגרתו המאשימה הסכימה כי הנאשם יישלח לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר בעניינו, וככל שהתסקיר יהיה חיובי, היא לא תעתור לעונש של מאסר בפועל. הסנגור נותר חופשי בטיעוניו.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 30.6.2015, נחלקו הצדדים בשאלה האם יש לראות את התסקיר שהוגש בשעתו כחיובי, והאם המאשימה מחויבת בהסדר העונשי. מכל מקום, הסנגור ביקש כי הנאשם יישלח בשנית לשירות המבחן לצורך בחינת שילובו בהליך טיפולי, ולצורך התייחסות לסוגיית ביטול ההרשעה. מבלי להביע עמדה בעניין, הוריתי על הגשת תסקיר משלים לבקשת ההגנה. בסופה של דרך, הוגשו לעיוני ארבעה תסקירים בעניינו של הנאשם.

תסקירי שירות המבחן