ת"פ 40632-07-12 מדינת ישראל נ' סורין

בפניי בקשה לפסיקת פיצויים למבקש בגין זיכויו מן האישום נגדו.

המבקש שבפניי הוא הנאשם בת"פ 40632-07-12.

ביום 26.5.14 הוריתי על זיכויו של הנאשם מן המיוחס לו בכתב האישום, וזאת מחמת הספק.

בנסיבות אלה הוגשה בקשת המבקש לשפותו בשל הוצאותיו ולפצותו בהתאם להוראת סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין).

דיון

סעיף 80(א) לחוק העונשין קובע:

"משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982 בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור.

מהוראת הסעיף עולה כי תנאי הסף לקבלת תשלום לפי סעיף 80 הנ"ל הוא זיכוי נאשם מן האשמה המיוחסת לו או ביטול האישום בהסכמת הצדדים לפני מתן הכרעת הדין. אין די בהתקיים התנאי כאמור, ועל הנאשם להוכיח עוד את קיומן של אחת העילות הקבועות בחוק, כמפורט להלן:

1. לא היה יסוד להאשמה;