ת"פ 40462-01-15 מדינת ישראל נ' נוקד

1.בפני התנגדות ב"כ הנאשם להמשך עדותו של עד תביעה מס' 12, ד"ר שמשוני מהמכון הווטרינרי בבית דגן בכל הנוגע לממצאי בדיקות שערך בתיק זה והתנגדותו להגשתן של דו"חות הבדיקה כראיה במשפט.

 רקע :

 בקשה קודמת בכתב וההחלטה מיום 24/5/16 :

 2.טרם עלייתו של עד התביעה ד"ר שמשוני לדוכן העדים הוגשה ע"י ב"כ הנאשם בקשה כי תימנע מהתביעה העדתו של עד זה.

 3.ב"כ הנאשם נקב במספר טעמים להתנגדותו : נמנעה מההגנה האפשרות לבדוק המוצג לאור השמדתו טרם הגשת כתב האישום, העד אמור להעיד כעד מומחה למרות שלא ערך חוות דעת מומחה, התביעה מסרה חומר חקירה בלתי מספק בגין אופן עריכת הבדיקות ושימור המוצגים ולפי כלל הראיה הטובה לא ניתן יהיה להגיש תוצאות הבדיקה. לציין כי לבקשה זו לא צורפה הפנייה כלשהי לפסיקה מטעם הנאשם.

4.מנגד טענה התביעה כי העד הוא שערך בדיקות המעבדה של הרעל אשר נטען כי הנאשם עשה בו שימוש במסגרת כתב האישום וכי מדובר בראיה שיכולה להיות מוצגת אך ורק באמצעות העד, תרשומת העד בגין עריכת הבדיקות הועברה לתביעה, מדובר בעד שצילם הבדיקות וניתן להגישן רק באמצעותו, עדותו נדרשת לגילוי האמת. עוד נטען כי המגמה בפסיקת בית המשפט העליון הינה להסיט הדיון בסוגיות ראייתיות משאלת הקבילות לשאלת המשקל.

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה בכתב להידחות.

6.המסגרת הנורמטיבית בזימון עד על ידי התביעה מעוגן בסעיף 156 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן : החוק") :

"לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית המשפט לא קיבל את הודייתו, תביא התביעה לפני בית המשפט את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה עליהן הודיה"

לכך יש להוסיף ההוראה המעוגנת בסעיף 106 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 :

"הזמנת עד (א) בית המשפט יזמין, לבקשת בעל דין, כל אדם להעיד במשפט, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט"