ת"פ 40208-07-13 מדינת ישראל נ' חלימי

הונחה בפני בקשתה של ב"כ הנאשם לקבלת חומר חקירה.

עיקרה של הבקשה לקבל חומר מבית המשפט לנוער בעניינם של שני עדי תביעה הנזכרים בכתב האישום שהוגש נגד הנאשם.

מבלי לקבוע מסמרות בענין זה ומאחר שמודבר היה בקטינים, ביקשתי לקבל לעיוני את החומר המבוקש, מבית המשפט לנוער וכך נעשה.

המבוקש הוא באשר לעדי התביעה 1 ו -2 שבכתב האישום המופיעים בכתב האישום בשמם המלא ובכתובתם המלאה, באשר באותו מעוד כבר לא היו קטינים. עניינם נדון בביהמ"ש לנוער באשר בעת ביצוע העבירות, או למצער, בעת ביצוע חלקן, היו עדיין קטינים.

הועברו לעיוני כתבי האישום בעניינם של אותם שני עדים, כמו גם פרוטוקולי הטיעונים לעונש וגזרי הדין.

לאחר שעיינתי בכל אלה, מצאתי כי יש מקום להענות לבקשת ב"כ הנאשם ולהעבירם לעיונה.

אמנם בהחלטה ראשונית בענין זה, סברתי כי אין למסור חומר זה לב"כ הנאשם על מנת להוכיח טעננ של הגנה מן הצדק, באשר סברתי כי די לה בכך שנגד השניים הוגש כתב אישום והתנהל בעניינם הליך פלילי ועל כן אין המדובר באכיפה בררנית, שיש בה כדי להקים טענה כזו, ואולם ב"כ הנאשם טענה כי מדובר באותה פרשה וברצונה לדעת מה ארע באשר לשניים האחרים, שלא רק שהם מעורבים באותה פרשה, אלא שהם אף מצויינים כעדי תביעה בפרשה זו, שמא יהיה בכך כדי להועיל לה במהלך ניהול התיק.

ואכן לענין העלאת טענה של הגנה מן הצדק, אני עדיין סבורה שאין כל צורך בחומר המבוקש, משמוסכם על הכל כי הליכים פלילים ננקטו נגד השניים, אך אין לפסול מכל וכל את טענת ב"כ הנאשם כי היא עשוייה לעשות שימוש בחומר זה בשלבים שונים של ההליך, בין בחקירתם הנגדית של עדי תביעה אלה ובין לענין עונשו של הנאשם אותו היא מייצגת.

טענה אחרת של המאשימה, מדוע אין למסור חומר זה בידי ב"כ הנאשם היתה כי מדובר בחומר שהוא חסוי כיוון שהוא נדון בדלתיים סגורות בביהמ"ש לנוער.