ת"פ 40183-02

החוק מבחין בין שני סוגי חילוט טיפוסיים , בשלושה ערוצים. הטיפוס האחד הוא חילוט פלילי. הטיפוס השני חילוט אזרחי. יש הבחנה מסוימת בין שני סוגי החילוט הללו הן מבחינת הזיקה שלהם לקיומו של משפט פלילי, הן מבחינת מיקום ההליך בגדרו של המשפט והן בהקשר לכוחו של צו החילוט ביחס לסוגי רכוש מסוימים.

החילוט הפלילי יכול להתברר בהליך פלילי כחלק מן המשפט הפלילי לפני שנגזר הדין. הוא יכול גם להתברר בהליך אזרחי כחלק מן המשפט הפלילי. חילוט אזרחי יכול להתברר רק בהליך אזרחי.

מבחינת ניהול ההליך אין הבדל בין חילוט פלילי המתנהל בהליך אזרחי לבין חילוט המתנהל בהליך אזרחי ובכלל זה, כמדומה לי גם כללי הראיה.

בפרשה דנן הוגשה מלכתחילה בקשת חילוט פלילי. בית המשפט (השופט אורי שהם) הורה, בהסכמת הצדדים, לברר את הבקשה בהליך אזרחי.

בעקבות החלטת השופט שהם החלה בקשת החילוט להתברר לפני השופט יהודה פרגו. ככל הנראה נפתח בהקשר זה תיק אזרחי בסיווג מסוים. השופט פרגו החליט למחוק את הבקשה בשל נסיבות שונות והותיר למבקשת פתח להגשת בקשה מחודשת.

עתה הוגשה בקשה מחודשת אך הפרקליטות עומדת על קיומה כבקשת חילוט פלילי שתתברר בהליך אזרחי.

לכאורה הדין עם המבקשת. כשלעצמי סברתי שכיון שההליך הוא (בכל מקרה) אזרחי ראוי שיתנהל לפני שופט "אזרחי" המורגל בהליכים כאלה. אולם הנשיאה הנחתה אותי להעביר את הבקשה לבירור לפני השופט התורן לעניינים פליליים.

השופט שלפני תובא הבקשה ישמע, כך אני מניח, את השגות או הערות הצדדים בעניין טיבה של הבקשה, ההליך הנאות לבירורה ושאלת ההשלכה של ההליכים הקודמים. השופט יחליט על פי הבנתו בלי שיתקיים תכתיב הנובע מהחלטה זו.

ביום 24.6.15 הגישה הפרקליטות "בקשה למתן צווים" שכפי שנאמר בה היא בקשה המקדימה את העתירה שאמורה להיות מוגשת לחילוט מכוח החלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.6.15.