ת"פ 40061-03-15 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' סבן

עניינה של החלטה זו בעתירת התביעה לחילוטו של זוג אופניים חשמליים, התפוסים בידי המשטרה, כמוצג. הנאשמת מתנגדת לחילוט, ועותרת להשבת האופניים לידיה.

רקע

נגד הנאשמת הוגש כתב אישום שייחס לה עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי תיאור העובדות, במועד שאינו ידוע במדויק לתביעה, טרם ליום 5.8.14, החזיקה הנאשמת באופניים חשמליים ובמכשיר טלפון מסוג אייפון 4 שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים, ואין בידה להניח את דעת בית המשפט כי רכשה את החזקה בהם כדין.

הנאשמת כפרה באישום, והדיון נדחה לשמיעת הוכחות.

בפתח ישיבת ההוכחות הודיעו ב"כ הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה יבוטל האישום ללא צו להוצאות, ויחולט מכשיר הטלפון שנתפס מידי הנאשמת. יחד עם זאת, יטענו הצדדים איש לשיטתו בעניין זוג האופניים. בעקבות זאת, הוריתי על ביטול האישום, ללא צו להוצאות, וכן הוריתי כי המשטרה תפעל בעניין מכשיר הטלפון, על פי סמכויותיה.

לאחר מכן, טענה התביעה כי יש להורות על חילוט זוג האופניים. נטען כי החזרה מן האישום נעשתה בשל קשיים ראייתיים, אך אלה אינם נוגעים לעצם ביצוע העבירה כי אם לסוגיית החיפוש. נטען כי על פי הראיות הנאשמת מסרה שרכשה את האופניים מ"גורם לא מוסדר שעסק במכירת אופניים", לא היו לה קבלות, וטענה שרכשה אותם שנה וחצי קודם לכן. המשטרה מצאה כי בתקופה הרלוונטית הוגשו תלונות בגין גניבת אופניים, באותו מקום, לפיכך עמדת התביעה היא שאין מקום לאפשר לנאשמת ליהנות מהנכס. אין מחלוקת כי הנאשמת שילמה עבור האופניים סך של 1,400 ₪, והיתה צריכה לשלם עוד 400 ₪ למוכר.

מנגד, טען ב"כ הנאשמת כי היא לא הודתה מעולם בעבירה, ואמנם התביעה החליטה לחזור בה מן האישום, לא רק בשל אי חוקיות החיפוש, אלא גם בשל קשיים ראייתיים נוספים. הנאשמת אמנם רכשה את האופניים מאדם המוכר לה, ולא קיבלה קבלה, אך זוהי דרך מסחר המקובלת כיום, כשקיימים אתרי מכירה של מוצרים משומשים באינטרנט. הנאשמת היא אדם נורמטיבי, ועומדת על זכותה להשבת האופניים שרכשה, אף כי בעניין מכשיר הטלפון, הסכימה מיד לחילוט, ובכך יש כדי ללמד על תום לבה. עמדת הנאשמת היא כי משבוטל האישום, אין עוד בסמכותה של התביעה לעתור לחילוט האופניים, אלא יש להשיבם לידי מי שמידיו נתפסו, היינו: הנאשמת.

הכרעה