ת"פ 39241-05-15

לפני בקשה להעברת דיון מבית משפט השלום באילת, לבית משפט השלום בבאר שבע .

לבית משפט השלום באילת, הוגש כתב אישום המייחס למבקשים עבירות של כניסה לישראל או שהיה בה שלא כדין, שימוש במסמך מזויף והכשלה או הפרעה לשוטר במילוי תפקידו- הכל כמפורט בכתב האישום מיום 20.5.15.

המבקשים שוחררו ממעצר בתנאים אשר יבטיחו התייצבותם לדיונים, זאת בהתאם להחלטת בית המשפט (כב' הש' טייב) מיום 9.6.15.

לטענת המבקשים באמצעות ב"כ הטעמים בהגשת הבקשה הינם המרחק הגיאוגרפי בין העיר אילת למקום מגוריהם בשטחים וההוצאות הכרוכות בהתייצבותם והתייצבות העדים מטעמם לדיונים באילת; הקושי העלול להיגרם בהנפקת אישורי כניסה לעיר אילת; העובדה כי אין בכוונת המבקשים באמצעות ב"כ לשמוע את פרשת התביעה והסכמתם להגשת כל חומר מטעם המאשימה וכן שיקולי נוחות של ב"כ המבקשים שמשרדה מצוי בתל אביב.

מנגד טענה המאשימה באמצעות ב"כ כי היא מתנגדת להעברת הדיון. לטענת המאשימה, מדובר בתיק שכתב האישום הוגש בו כבר בחודש 05/15 ומאז קרוב ל-4 חודשים נדחה פעם אחר פעם נוכח בקשות חוזרות ונשנות מצד המבקשים.

לטענתה, ויתור על עדי התביעה מצד המבקשים אין בו כדי להקל על ניהול ההליך, שעה שלשיטתה העברת הדיון תגרום לעומס על בית המשפט ועל יחידת התביעות בבאר שבע אשר עמוסים ממילא.

עוד נטען כי הבקשה מוגשת משיקולי נוחות בלבד של המבקשים ושל ב"כ ולא משיקולי יעילות דיונית.

לאחר ששקלתי נימוקי הבקשה והתגובה מצאתי כי אין מקום להיעתר לה.

עסקינן בעבירות אשר בוצעו בסמוך לעיר אילת, לפיכך בית המשפט באילת הוא שאמור לדון בהן, נוכח הוראת סעיף 6 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 .

עיון בבקשה מעלה כי המבקשים לא תמכו טענתם לעניין קושי בהתייצבות לדיונים והנפקת אישורי כניסה לעיר אילת באסמכתאות כל שהן וסבורני, ומבלי לקבוע מסמרות, כי הצגת זימונים רלוונטיים לדיונים בעיר אילת עשויה לסייע למבקשים בעניין זה.

לטעמי, הטענה לפיה המבקשים ויתרו על פרשת התביעה והסכימו להגשת כל חומר מטעם המאשימה אין בה די , הואיל ואין בכך כדי לאיין הצורך בקיום דיונים במסגרת ההליך אשר נדחה לא אחת ויש לפעול לקידומו.