מדינת ישראל נ' צהיבאן

כתב האישום :

1.בישיבה שהתקיימה בתאריך 22.9.2016, הציגו הצדדים הסדר דיוני במסגרתו הודה והורשע הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן והופנה לשירות המבחן לעריכת תסקיר בעינינו. בד בבד, הודיעה המאשימה כי היא אינה מתחייבת להמלצות התסקיר. בהתאם להסדר האמור, הורשע הנאשם בעבירות שעניינן קשירת קשר לעוון, לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"); ניסיון קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415(רישא) + סעיף 25 + סעיף 29 לחוק העונשין.

2.על פי הנטען, במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, קשר הנאשם קשר עם אחר אשר זהותו אינה ידועה (להלן: "האחר"), לרמות את משרד הרישוי כך שהנאשם יבצע מבחן נהיגה עיוני באופן מוצלח, ובדרכי כזב. במסגרת הקשר ולשם קידומו, מסר הנאשם לאחר את תעודת הזהות שלו, טופס משרד הרישוי ובו פרטיו לצורך קבלה למבחן, וכן סך של 3,000 ₪. ביום 19.2.15, בהתאם לקשר האמור, התחזה האחר כנאשם ונבחן במקומו בבחינה העיונית בטבריה ונמלט לאחר מכן.

תסקיר שירות המבחן:

3.בעניינו של הנאשם הוגש לעיוני תסקיר ממנו עולה כי הנאשם בן 21, נטול עבר פלילי, נשוי ואב לתינוקת, מתגורר ברהט. בנוגע לעבירות נשוא ההליך דנן מסר הנאשם כי פגש אדם באילת אשר הציע לו סיוע במבחן התיאוריה. הנאשם הודה כי נעתר להצעתו ואף מסר לו את תעודות הזהות שלו ושילם לו סך של 3,000 ₪. כעבור מס' ימים הבין כי אותו אדם ניגש במקומו למבחן התאוריה בטבריה. בהמשך, כאשר הגיע לטבריה על מנת לקחת את תעודת הזהות, נלקח לתחנת המשטרה לחקירה.

4.הנאשם מסר כי כיום הוא מבין את חומרת המעשה וכי אינו רשאי לנהוג ברכב ללא היכרות עם התמרורים השונים, הוא הביע חרטה על מעשיו ואף תיאר את תחושת הבושה שחש כלפי משפחתו ואשתו. לדבריו, כיום הוא לומד למבחן התיאוריה, משתתף בקורס ומסתייע במורה לעברית, ואף נרשם למבחן העיוני.

5.שירות המבחן התרשם כי הנאשם פעל ללא שיקול דעת מעמיק באשר להשלכות מעשיו, בשל לחץ חברתי וקשייו להציב לאחרים גבולות. עם זאת נראה כי ההליך המשפטי המתנהל כנגדו מהווה גורם מרתיע ומציב גבולות עבורו. על אף קבלת האחריות הראשונית מתקשה הנאשם לבחון את הדפוסים הבעייתיים העומדים בבסיס מעשיו. לכן הוצע לו להשתלב בקבוצה טיפולית מתאימה, לצד טיפול בתחום השיקום המקצועי, אך הוא סירב בשל רצונו לפרנס את משפחתו. לנוכח האמור, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו והמליץ להסתפק בעונש מרתיע בדמות מאסר מותנה וקנס כספי.

טיעוני הצדדים לעונש:

6.בפתח טיעוניה לעונש ציינה המאשימה כי לנאשם אין הרשעות קודמות. לדבריה, מעשים כגון אלו בהם הורשע הנאשם מסכנים את שלום הציבור בכך שאנשים שאינם מורשים לנהוג ברכב יסכנו את המשתמשים האחרים בדרך. המאשימה ציינה כי שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם ולכן עותרת המאשימה לגזור עליו 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, קנס, מאסר על תנאי, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

7.ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הינו צעיר בן 21, ללא עבר פלילי, וזוהי למעשה הסתבכותו הראשונה עם החוק. הנאשם נשוי ואב לילדה, הוא הודה בהזדמנות הראשונה וקיבל אחריות על מעשיו. לדבריו, יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולגזור על הנאשם מאסר מותנה וקנס כספי. הסנגור אף הציע כי הקנס הכספי יהא גבוה, ובכך לא יוטל על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות.

8.הנאשם בדברו הביע צער על מעשיו והדגיש את נסיבותיו האישיות.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות :

9.הנאשם הופנה לממונה על עבודות השירות ונמצא כשיר לביצוען.