ת"פ 38118-01-16 מדינת ישראל נ' גברברהאן(עציר)

רקע.

הנאשם הורשע, על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירה של שימוש בדרכון מזויף לפי סעיף 8(א)(2) לחוק הדרכונים, תשי"ב-1952, בעבירה של התחזות כאדם אחר במטרה להונות לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- "חוק העונשין") ובעבירה של זיוף לפי סעיף 418 רישא לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום, כחודשיים עובר ליום 18.1.16, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, זייף הנאשם דרכון ישראלי הנושא פרטיו של אדם אחר בשם יאלו וורקו  (להלן- "הדרכון המזויף"), וזאת באמצעות אחר אשר זהותו אינה ידועה במדויק למאשימה, בכך ששילם לו 3,000$ וכן סיפק לו את תמונתו. בתאריך 18.1.16, בשעה 10:38 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לנמל התעופה בן גוריון כשהוא מתכוון לצאת את הארץ באמצעות הדרכון המזויף. בנסיבות המתוארות, זייף הנאשם דרכון, עשה שימוש בדרכון המזויף וכן התחזה לאחר בפני בודקים ביטחוניים ברשות שדות התעופה, וזאת בכוונה להונות.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה כנגד הנאשם בקשה למעצר עד תום ההליכים. על פי החלטה שניתנה ביום 25.1.16 שוחרר התנאים בכפוף לתנאים לרבות הפקדה במזומן בסך של 8,500 ₪.

בדיון שהתקיים לפני ביום 29.3.16 ניתנה הכרעת הדין ונשמעו טיעוני הצדדים לעונש.

טיעוני באת כוח המאשימה לעונש.

באת כוח המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל לפי רף תחתון של מתחם עונש הולם אשר, לשיטתה, נע בין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר בפועל. כמו כן עתרה להשית על הנאשם בנוסף מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה. בטיעוניה ציינה את עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם וטענה כי מעשיו של הנאשם מהווים פגיעה בסדרי החוק והשלטון ופגיעה במעמדה הדיפלומטי של מדינת ישראל בעולם. לטענתה, חלקו של הנאשם בביצוע העבירות הוא עיקרי וכי הוא ביצעם מתוך מודעות לחומרתם. לצורך ביסוס עמדתה העונשית הפנתה באת כוח המאשימה לתיק פלילי 42675-08-13 מדינת ישראל נ' קרפנקו שניתן על ידי מותב זה, שם דובר בנאשם שניסה לצאת את הארץ באמצעות שימוש בדרכון של אחר במטרה להימלט מחובות כלפי נושים ובניגוד לצווי עיכוב יציאה מן הארץ. עונשו של נאשם זה הועמד על מאסר בפועל למשך חודש ימים לריצוי בעבודות שירות בצירוף עונשים נלווים.