מדינת ישראל נ' גפסון

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו מיום 14/10/18 בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

כתב האישום

2. מכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, עולה כי ביום 23.08.2017 בילו הנאשם והמתלונן (בנפרד) בהופעה מוזיקלית באמפי פארק בראשון לציון (להלן: המקום). בין הנאשם למתלונן לא הייתה היכרות מוקדמת. על רקע רצונם של השניים להיות בקרבת הבמה, התפתח ביניהם ויכוח שהסלים לכדי דחיפות הדדיות אשר פסקו כשהמתלונן וחבריו עזבו המקום.

הויכוח והעימות בין השניים התחדשו עת עמדו בתור לרכישת מזון בדוכן אוכל במקום. במהלך העימות דחף הנאשם את המתלונן אשר דחף אותו בחזרה, ובתוך כך לפת הנאשם את צוואר המתלונן בידיו ונשך אותו באוזן ימין. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן 3 חתכים מינימליים של כ-0.5 ס"מ ובוצעה תפירה בהרדמה מקומית.

הסדר דיוני ותסקיר לעונש

3.הצדדים הגיעו להסדר דיוני ללא הסכמה עונשית, במסגרתו הופנה הנאשם לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן, אשר התבקש לבחון, בין השאר, אפשרות סיום ההליך ללא הרשעה.

4.בתסקיר מיום 13.2.19 סקרה קצינת המבחן את נתוניו של הנאשם. לא ארחיב מפאת צנעת הפרט, ואפנה לעיקר הנתונים הרלוונטיים. הנאשם בן 29, נעדר הרשעות קודמות, סיים 12 שנות לימוד, סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב. הנאשם גדל בתנאים מורכבים, כמפורט בפסקה השנייה לעמוד השני לתסקיר. הנאשם החל את שירותו הצבאי כלוחם במג"ב, שם נפצע, עבר ניתוח בברכו, ובעקבות זאת נאלץ להשתחרר מצה"ל חודשים ספורים עובר לתום תקופת השירות הסדיר, לאחר תהליך שיקום והחלמה. בתום תקופת השיקום החל לעבוד כמאבטח בבית חולים ובהמשך בתחום אבטחת אישים.

5.חרף היעדר יכולת כלכלית הצליח הנאשם להתקבל ללימודים לתואר ראשון במדעי המחשב במרכז הבינתחומי בהרצליה, שם הוא לומד על בסיס מלגה הניתנת לתלמידים צעירים בעלי פונטנציאל לימודי המגיעים מעיירות פיתוח ומשכבות סוציואקונומיות נמוכות.

6.הנאשם הודה במיוחס לו, הביע חרטה, הכיר בבעייתיות שבהתנהלותו ובנזקים שגרם למתלונן, שלל קיומה של התנהגות אלימה בדרך כלל, ביטא נכונות להשתלב בהליך טיפולי בשירות המבחן ולבצע עבודות של"צ.