ת"פ 37760-12-11 מדינת ישראל נ' יעל

הרקע:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו- 1986.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במהלך חודש אוקטובר 2010, ביצע הנאשם עסקאות רכישה באמצעות הטלפון בסך כולל של כ-1,700 ₪. במהלך ביצוע הרכישות טען הנאשם באוזני המוכר כי שכח את כרטיס האשראי שלו אצל אשתו, וביקש ממנו לשוחח עמה. המוכר שוחח עם אישה, שפרטיה אינם ידועים, וזו מסרה לו פרטים של כרטיס אשראי גנוב.

בדרך זו רכש הנאשם פיצה, מזון מהיר ומחשב נייד ששוויו 999 ₪.

תמצית טענות הצדדים:

המאשימה טענה כי עבירה של הונאה בכרטיס חיוב פוגעת בערכים מוגנים של חיי מסחר תקינים והגנה על קניין הציבור.

המאשימה ציינה לזכותו של הנאשם כי הוא לקח אחריות, הודה במעשיו וחסך מזמנו של בית המשפט. עם זאת ציינה כי לנאשם הרשעות קודמות של הונאה ומרמה, לרבות גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב. בנוסף, לנאשם הרשעות קודמות בעבירות רכוש, סחיטה באיומים, מין וסמים.

המאשימה הפנתה לאמור בתסקיר שירות המבחן בדבר התנהלות מניפולטיבית של הנאשם, נטייתו להימורים, והשתתפותו בעבר במסגרת טיפולית רק כדי לעמוד בדרישות שחרור שליש, כאשר במהלך הטיפול הנאשם המשיך להמר ונעצר בשל ביצוע מעשי פריצה וגניבה חדשים.

לטענת המאשימה, הנאשם לא לוקח עצמו בידיים, לא עושה שינוי באורחות חייו ובדפוסי אישיותו, לא רואה את הפגיעה באחר ולא מבין את חומרת מעשיו.

לאור האמור ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם עונשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.