ת"פ 37694-03-15 מדינת ישראל נ' פלוני

1.הנאשם הורשע לפי הודאתו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן ב-21 אישומים של סחר בסמים ובאישום נוסף של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. מכתב האישום שבעובדותיו הודה, עולה כי הנאשם וחברו עמית כרמי ניהלו רשת להפצת חשיש ומריחואנה. הנאשם קיבל הזמנות מלקוחות והכין את הסמים וכרמי היה מוסר את הסמים ללקוחות ומעביר את התשלום לנאשם. כתב האישום מציין קיומן של יותר מארבעים עסקאות שבהן מכרו הנאשם וכרמי סמים (המספר המדויק גדול יותר ואינו ידוע). רק לגבי חלק מן העסקאות מפרט כתב האישום את הכמויות שבהן מדובר ואת הסכומים ששולמו. במקרים שלגביהם צוינו הפרטים, כמויות המריחואנה שנמכרו נעו בין 4 גרם ל-14 גרם (ברוב המקרים הכמות הייתה בין 4 ל-8 גרם). כמות החשיש שנמכרה הייתה של אצבע או שתיים בכל פעם שנמכר. כל גרם מריחואנה נמכר בכ-100 ₪. למעט עסקה אחת, כל העסקאות שמועדיהן פורטו בכתב האישום בוצעו במשך חודש וחצי שבין 15.1.2015 ל-27.2.2015. עסקה נוספת בוצעה חודש קודם לכן. מועדיהן המדויקים של רוב העסקאות אינם ידועים. לטובת הנאשם יש להניח כי מועדיהן לא חרגו במידה משמעותית ממסגרת הזמן של העסקאות שמועדיהן ידועים. אף התובע בטיעוניו לעונש תיאר את המסכת העבריינית ככזו שהתרחשה בין דצמבר 2014 לפברואר 2015 (כלומר, במשך 3 חודשים). בעת מעצרו ב-27.2.2015 החזיק הנאשם בכ-300 גרם חשיש ובכ-400 גרם מריחואנה.

2.במעשיו פגע הנאשם במאמצי המדינה למנוע את הפצת הקנביס, שהוא צמח שבו חומרים פעילים פסיכואקטיביים המשפיעים על התודעה ועל הכישורים הקוגניטיביים והמוטוריים. חומר זה מוגדר כיום בפקודת הסמים המסוכנים כסם אסור בהחזקה ובשימוש ללא היתר, קל וחומר שאסור לסחור בו.

קביעת מתחם העונש ההולם:

3.התביעה סבורה כי יש לראות בכל אחת מעסקאות המכירה משום אירוע נפרד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם. בעניין זה הפנתה התביעה לרע"פ 4687/15 אייל פלג נ' מדינת ישראל (2015) שבו נדחתה בקשת רשות ערעור כשהשופט ג'ובראן ציין שהתייחסות לכל עסקת מכירה כאירוע נפרד היא מחמירה מדי, אך התייחסות לכל העסקאות כולן כאירוע אחד היא מקלה מדי. יש לציין כי באותו מקרה מדובר היה במי שסחר בסמים במשך שנתיים וחצי והשופט ג'ובראן התחשב בעובדה זו. יתר על כן, כאשר בית המשפט העליון אינו נותן רשות ערעור, יש לראות את האמור לגוף הערעור כהערה שאין לה מעמד נורמטיבי של הלכה מחייבת. ההלכה המחייבת בהקשר זה היא זו שפסק בית המשפט העליון בע"פ 4910/13 אחמד בַּני ג'אבֶּר נ' מדינת ישראל (2014), שלפיה המבחן האם סדרת מעשים תחשב לאירוע אחד או למספר אירועים הוא בשאלה האם המעשים קשורים ביניהם קשר הדוק.

4.אני סבור שבמקרה זה, שבו מדובר בשני אנשים שהפעילו במשך 3 חודשים רשת למכירת קנביס בכמויות קטנות בכל פעם והחזיקו לשם כך בכמות לא מבוטלת של סמים, יש לראות את המעשים כולם כאירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם. כפי שהסבירה השופטת דפנה ברק-ארז בפסק הדין בעניין בַּני ג'אבּר, פיצול סדרת מעשים שכזו למספר אירועים אינה נכונה נורמטיבית ורק מכבידה על בית המשפט בקביעת העונש. בהקשר זה יש לציין, שאין כל קשר בין המתחם שבין 8 חודשים מאסר בפועל ל-18 חודשי מאסר בפועל שביקש התובע לקבוע לכל אחד מן האישומים, לבין העונש הכולל של 3 שנות מאסר שביקש לגזור על הנאשם בגין כלל המעשים, שהיה נמוך משמעותית מסכום העונשים המקלים ביותר שניתן היה לגזור על הנאשם לפי המתחמים הנפרדים שהציע. במצב דברים זה לא ברור כלל איזו תועלת צומחת לדעת התביעה מהתייחסות לכל אישום כאירוע נפרד שבגינו היא מציעה מתחם נפרד של עונשים הולמים.

5.כבסיס לרמת הענישה הנוהגת בעבירות מעין אלה שבהן הורשע הנאשם התייחסתי לחלק מגזרי הדין שאליהם הפנו הצדדים. בת"פ (כפר סבא) 26856-05-16 מדינת ישראל נ' ר.ר (2018) נקבע מתחם עונש הולם שבין 18 ל-40 חודשי מאסר בפועל למי שהורשע ב-73 מקרים של סחר בסמים (גזר הדין אושר בעפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 48325-02-18 מדינת ישראל נ' ר.ר (2018)). בת"פ (פתח תקווה) 51036-08-15 מדינת ישראל נ' אביחי נהרי (2017) נקבע מתחם עונש הולם שבין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל למי שסחר בכארבעים הזדמנויות בחשיש ובקנביס. בת"פ (פתח תקווה) 29011-08-16 מדינת ישראל נ' מיכאל ליפצר (2017) נגזר עונש של שלושים חודשי מאסר בפועל על מי שסחר בסמים ביותר מארבעים הזדמנויות. בעפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 23775-04-15 מדינת ישראל נ' ציון ניצן מדמון (2015) גזר בית המשפט המחוזי שנתיים מאסר בפועל על מי שהורשע בכך שב-16 הזדמנויות מכר חשיש ומריחואנה (לרבות לקטין). בת"פ (ירושלים) מדינת ישראל נ' חיים עוזר וינברג (2017) נקבע מתחם שבין 12 ל-48 חודשי מאסר בפועל למי שביצע כ-20 עסקאות סמים. ברע"פ פלג שהוזכר לעיל נגזר עונש של 18 חודשי מאסר בפועל בגין ביצוע עשרות רבות של עסקאות סמים.

6.משמעותית ביותר לקביעת מתחם העונש ההולם היא העובדה שעונשו של עמית כרמי, שותפו של הנאשם לביצוע העבירות, נקבע בבית המשפט המחוזי ל-15 חודשי מאסר בפועל (עפ"ג (תל אביב) 25590-10-16 עמית כרמי נ' מדינת ישראל (2017). כתב האישום שבו הורשע כרמי היה דומה בחומרתו לזה שבו הורשע הנאשם שבפניי, אך מעט קל יותר שכן בניגוד לאופן הצגתו בכתב האישום שבפניי, שם הוצג כרמי כמי שפעל ברשת הסמים תמורת משכורת ולא כשותף וגם לא יוחסה לו החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית שיוחסה לנאשם שבפניי. מקריאת גזר הדין של כרמי בבית משפט השלום וההכרעה בערעור בעניינו נראה כי בית המשפט מצא נסיבות מקלות בעניינו, אך לא סטה ממתחם העונש ההולם. כלומר, יש לראות בעונש שהוטל כנמצא בקצה התחתון של מתחם העונש ההולם הרלבנטי למעשיו.

7.לנוכח נסיבות ביצוע העבירות על ידי הנאשם שבפניי ורמת הענישה הנוהגת כפי שתיארתי לעיל אני קובע כי מתחם העונש ההולם למעשיו של הנאשם הוא בין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

נסיבותיו האישיות של הנאשם ותסקיר שירות המבחן