ת"פ 37451-05-11 מדינת ישראל נ' זגייר

רקע

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גניבת רכב מסוג הונדה (להלן: "ההונדה"), ביום 12.05.2011, בקניון "הדר" בירושלים (להלן: "הקניון"). לפי עובדות כתב האישום, הנאשם הגיע למקום עם אחר, ברכב בו נהג מסוג סיטרואן ברלינגו (להלן: "הברלינגו"). לאחר שהבחינו בבעלת הרכב יוצאת ממנו אל הקניון, החנה הנאשם את רכב הברלינגו בסמוך לרכב המתלוננת, האחר שהיה עם הנאשם יצא מהברלינגו, שבר את חלון רכב המתלוננת, נכנס פנימה, הניע את הרכב ונסע מהמקום.

2. הנאשם כפר במיוחס לו, ולפיכך נשמעו הוכחות. במהלך פרשת התביעה, העידו מספר שוטרים, הוגשו מסמכים וכן העידה המתלוננת. בנוסף, הוגשו צילומים של רכב דומה לזה של הנאשם, במקום האירוע, וכן סרטוני אבטחה מהם הופקו הצילומים. הנאשם העיד בעצמו במהלך פרשת ההגנה.

טיעוני הצדדים

3. המאשימה טענה בסיכומיה, כי ניתן להסיק מהסרטונים שהוגשו, כי מהרכב בו נהג הנאשם ירד האדם אשר גנב את רכב המתלוננת. בנוסף, ביקשה לבסס את הרשעת הנאשם על מזכרים של שני שוטרים, בפניהם התוודה הנאשם כביכול לגבי ביצוע מעשים דומים, וכן על עדות המתלוננת בבית המשפט, לגבי נסיבות הגניבה.

ב"כ הנאשם טען בסיכומיו, כי אין די בראיות שהוצגו בבית המשפט על מנת להוכיח מעבר לספק סביר, כי רכב הברלינגו הוא שעמד בסמוך לרכב הגנוב. עוד טען, כי לא ניתן לזהות בברור שגנב הרכב אכן יצא מרכב הברלינגו. לגבי תיעוד הודיית הנאשם בביצוע מעשים דומים, טען בא כוחו לסתירות בין שני השוטרים המתעדים, וכן לאלימות שננקטה כנגד הנאשם על ידי השוטרים.

ניתוח הראיות

עדות המתלוננת

4. המתלוננת העידה על נסיבות גניבת ההונדה. המתלוננת העידה על פרטים בהם צפתה במצלמות האבטחה של הקניון, אולם לנוכח העובדה שצילומי האבטחה הוגשו לבית המשפט – איני מוצא מקום לייחס משקל לדברים עליהם העידה המתלוננת ביחס לסוג הרכב המעורב או מיקומו בעת ביצוע העבירה. בנוסף, איני רואה לייחס משקל לעדותה לגבי המילה "הייא", שנאמרה בין שני המעורבים בשפה הערבית, מילה שפרושה "הינה היא", שכן עדות זו נמסרה לראשונה בבית המשפט, בחלוף למעלה משלוש שנים מיום האירוע.

לפיכך, בהתאם לעדות המתלוננת, ניתן לקבוע כי הגיעה לקניון, חנתה את רכבה, נכנסה עם ביתה לקניון, וכאשר שבה למקום כעבור כרבע שעה – הרכב כבר נגנב (עמ' 26 ש- 15 לפרוט').

זיהוי הרכב

5. סרטון מצלמות האבטחה בקניון בעת האירוע, הוגש כראיה (ת/10, ת/11). המאשימה הגישה בהסכמה, לוחות צילומים הלקוחים מתוך אותם סרטונים, ובהם אף צילום הנאשם ורכבו לאחר מעצרו (ת/13, ת/14).

ראיות אלה מבססות את העובדות הבאות:

א. בשעה 19:17, נכנס דרך אחת הכניסות לקניון, רכב מסוג סיטרואן ברלינגו בצבע לבן, אשר שלוש ספרותיו האמצעיות של מספר הרישוי שלו, הן 856. אוסיף, כי בשונה מעמדת המשטרה אשר ציינה שלוש ספרות אלה בלבד, ניתן בהחלט להבחין אף בספרה השניה של מספר הרכב, היא 3.

ב. ניתן להבחין, באותם צילומי שער כניסת הרכבים לקניון, כי על שמשתו הקדמית של הרכב שלעיל, מודבקות שלוש מדבקות: האחת לרוחב בפינה הימנית העליונה, השניה לרוחב בפינה השמאלית התחתונה, והשלישית מודבקת בזווית מסויימת, לאורך חלקו השמאלי העליון של השמשה. בסמוך לחלקה השמאלי העליון של מדבקה זו, מצויה אנטנה קטנה לקליטה (ככל הנראה לשימוש סלולרי). עוד ניתן להבחין, כי נהג הרכב לבוש בסווטשרט אפור עם פסי רוחב כהים.

ג. כעבור כחמש דקות (19:22:42), מתועד רכב מסוג סיטרואן ברלינגו בצבע לבן, נכנס לחניה בצמוד לרכב ההונדה. כעבור מספר שניות, (19:22:45), נראה ראש אדם מגיח מעבר לדלת הנוסע שליד נהג רכב הברלינגו, אשר זה עתה חנה, ואותו אדם פונה מיד אל רכב ההונדה, מתפרץ אל תוכו באלימות, ולבסוף נכנס פנימה, מצליח להתניעו ולנסוע מהמקום (19:27). רכב הברלינגו עזב את החניה, מיד כאשר נצפה הפורץ אוחז בגג רכב ההונדה ומתחיל לבעוט בו.

ד. רכב הברלינגו הלבן, המתואר בסעיף ג' לעיל, נראה בצילומים כבעל שלוש מדבקות על גבי השמשה הקדמית, המונחות במדויק, באותם המקומות ובאותו האופן, המתוארים לגבי הרכב שנצפה כנכנס דרך שער מכוניות הקניון, כחמש דקות קודם לכן. בנוסף, נראית אנטנה קטנה של קליטה, באותו המקום בדיוק, בו נראתה ברכב שנכנס דרך שער מכוניות הקניון. בנוסף, ניתן לראות באמצעות הגדלה שנערכה (ת/14), כי שתי הספרות האחרונות של לוחית הרישוי הן 10. באותה הגדלה, ניתן להבחין כי נהג רכב זה, לבוש סווטשרט אפור עם פסי רוחב כהים.