ת"פ 37204-10-13 מדינת ישראל נ' אברגל

עו"ד ח.ק. (להלן: "המתלוננת") שימשה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום ככונסת נכסים השייכים לנאשם ברחוב הנרקיס 3 בקרית עקרון ובתוקף תפקידה טיפלה במימוש דירתו של הנאשם ממנה פונה בחודש אוגוסט 2013.

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 16.9.13 בשעה 15:00 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם למשרדה של המתלוננת ברחוב יגאל אלון 155 בתל אביב (להלן: "המשרד") במטרה לשוחח עמה.

במשרד איים הנאשם על המתמחה של המתלוננת י.ד. (להלן: "המתלונן") בכך שאמר לו: "רק תן לי לראות את הפנים של עורכת הדין שעוללה לי את כל זה", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו.

בהמשך, התקשר הנאשם למשרד ואיים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר לה: "אני ירצח אותך יא בת זונה", כל זאת בכוונה להפחידה או להקניטה.

לאחר השיחה חזר למשרד והחל להלום בחוזקה על הדלת.

למחרת, בתאריך 17.9.13 בשעה 9:30 או בסמוך לכך, התקשר הנאשם למשרד ואיים על מזכירתה של המתלוננת, א', (להלן: "המזכירה") בפגיעה שלא כדין בגופם בכך שאמר לה: "אל תהיו חכמים גדולים, גם אם תמשיכו להזמין משטרה, המשטרה לא תעזור לכם", והוסיף "הידיים שלי היו נקיות עד עכשיו, חבל שיקימו ועדת חקירה לאחר המעשה". בנוסף על כל אלה אמר למזכירה: "שעו"ד ק' לא תחשוב שהמשטרה תציל אותה אם אני יחליט לעשות משהו", והכל בכוונה להפחידה או להקניטה.

על כל אלה מואשם הנאשם, בפרק הוראות החיקוק, בעבירת איומים – על פי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

במסגרת תשובתו לכתב האישום העלה ב"כ הנאשם טענה מקדמית ביחס לחלק מהעובדות המתוארות בסעיפים 2 ו-5, מתוך ששת הסעיפים שבכתב האישום. לטענתו, הנאשם לא נחקר אודות עובדות אלה במהלך חקירתו במשטרה.

לגופו של עניין כפר הנאשם, באופן כללי בעובדות המתארות את עבירת האיומים, כשלטענתו חלק מהדברים המיוחסים לו הוצאו מהקשרם על ידי עדי התביעה ופירט את תשובתו לאישום באופן הבא:

הנאשם הודה כי הגיע למשרדה של המתלוננת ו"ייתכן" שביקש לראותה אולם, לטענתו, לא בנימה מאיימת.

עוד הודה הנאשם כי בשיחת הטלפון עם המתלוננת כינה אותה "בת זונה" אולם הכחיש כי איים עליה.