ת"פ 36912-06-14 מדינת ישראל נ' סריס ואח'

בפניי בקשת המאשימה, שהוגשה בהתאם לסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, בגדרה עתרה לאיחוד משפטם של הנאשמים בתיק שבפניי עם משפטו של המשיב, נגדו הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בחיפה.

הבקשה הוגשה זמן קצר לפני ישיבת ההוכחות הקבועה למחר – 22.9.2014.

בהחלטתי מיום 9.9.2014 הוריתי לב"כ המאשימה להמציא תגובת ב"כ הנאשמים וכן תגובת ב"כ המשיב, וזאת תוך 7 ימים.

ב"כ הנאשמים לא הביעו התנגדות לאיחוד הדיון בשני התיקים. ב"כ המשיב מצדו התנגד לאיחוד מן הטעם שלא התקיים שימוע עובר להגשת כתב האישום כנגד שולחו. נאמר כי הימנעות המאשימה מקיום הליך השימוע, מהווה פגם מהותי המצדיק ביטול כתב האישום.

דין הבקשה להידחות מכמה טעמים. ראשית, לשון סעיף 90 לחסד"פ מורה כי בית המשפט רשאי בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט אם מותר לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 לחסד"פ ואם סבור בית המשפט שצירופם לא יגרום לעיוות דין.

בענייננו, לא מדובר בהליכים העומדים באותו בית משפט. כתב האישום הוגש כנגד המשיב בבית משפט השלום בחיפה, בעוד ההליכים כנגד הנאשמים דכאן מתנהלים בבית משפט זה.

שנית, התיק קבוע להוכחות למחר, מועד שנקבע לפני זמן רב. קבלת הבקשה בשלב זה תוביל לביטול ישיבת ההוכחות ודחיית המשך הדיון למשך מספר חודשים, עד לבירור טענותיו המקדמיות של המשיב בכל הנוגע להליך השימוע וככל שכתב האישום יוותר על כנו עד לקבלת תשובתו לאישומים המיוחסים לו בגדרו. עם כל ההבנה לרצון המאשימה לחסוך כפל דיונים ולמנוע שמיעת אותן ראיות בשני הליכים שונים, אין מקום להיעתר לבקשה אגב התארכות ההליך בתיק דנא מעבר לנדרש לפרק זמן ארוך במיוחד. הדברים נכונים שבעתיים לנוכח הפגיעה בזכויותיו הדיוניות של המשיב. אין גם כל הצדקה שעניינו של המשיב יתברר בפני בית המשפט המחוזי, שעה שהעבירה המיוחסת לו מצויה בגדר סמכותו של בית משפט השלום.

לפיכך, הבקשה לאיחוד הדיון נדחית. ישיבת ההוכחות הקבועה למחר תתקיים כסדרה וב"כ המאשימה מתבקש להיערך לקיומה.