ת"פ 36830-04-14 מדינת ישראל נ' כץ(עציר) ואח'

כאמור בפרוטוקול האחרון נדחה הדיון למתן פסק דין. פסק דין, המורכב מתיקון סעיף ההרשעה, חלקו בהסכמה וחלקו במחלוקת. הוסכם בין הצדדים כי התיקון יעשה בד בבד עם מתן גזר הדין.

כזכור, ההסכמה הייתה לשנות את סעיף האישום בעבירת הנשק ביחס לנאשם 1, בהקשר לאישום השני. השינוי הוא על ידי ביטול ההרשעה בעבירת פשע והרשעה בעבירת עוון תחתיה. עמדת הסנגור הייתה שיש לעשות תיקון דומה גם ביחס לאישום הראשון, ועל כך חולקת המדינה.

שוקד אנכי על פסק הדין לעשותו. אולם, בעיון נוסף, מצאתי כי הצדדים לא התייחסו לשתי שאלות משפטיות הנגררות לתיקונים המתבקשים בהכרעת הדין. שתיהן רלוונטיות לתיקון האישום השני, ולשיטת הסנגור שתיהן רלוונטיות גם לאישום הראשון.

לפיכך, פונה אני לצדדים על מנת לבקשת את התייחסותם, על מנת שלא תצא תקלה מתחת ידי בית המשפט וב"כ הצדדים.

השאלה הראשונה היא, אם עבירת הנשק של הנאשם 1 מתוקנת מפשע לעוון, האם לא צריך לתקן גם את עבירת קשירת הקשר בה הורשע, מ"קשירת קשר לפשע" ל"קשירת קשר לעוון"?

השאלה השנייה היא, אם הנאשם 1 אינו מורשע בפשע אלא בעוון, הכיצד ניתן בכלל להרשיע את נאשם 2, אשר נתן האמצעים לנאשם 1, בעבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע (לפי סעיף 498 לחוק העונשין)?

למותר לציין כי לשאלות אלה השלכות אפשריות גם על הענישה.

מכיוון שמדובר בהסדר מוסכם, ממילא מתבקש כי הצדדים יבחנו שוב את הסכמתם, אם נדרש להודיע על תיקון מוסכם נוסף, או שיש בפי ב"כ הצדדים תשובות לשאלות האמורות.

אם לא תינתן הודעה מוסכמת על ידי שני הצדדים, המדינה תיתן תגובתה בכתב תוך 7 ימים. הסנגור ישיב לתגובת המדינה, תוך 7 ימים מקבלתה.