ת"פ 36668-12-10 מ"י נ' א.ב. שיקום נתניה 1997 בע"מ

1.בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשמים מביצוע העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

2.בתיק זה הוגש כתב אישום כנגד הנאשמים בגין העסקת שתי עובדות ביום המנוחה השבועי במשך מספר חודשים בשנת 2009, מבלי ששולם להן גמול שעות עבודה במנוחה השבועית- עבירה על סעיפים 17 ו- 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי

3.הנאשמת 1 הייתה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום מעסיקתם של העובדות הבאות: חנה הראלי, ת.ז 022918002 ורחל מנגיסטו, ת.ז 015584220 (להלן: "העובדות").

4.בכתב האישום נטען כי הנאשמת 1 העסיקה בהוסטל חיי עזרא בנתניה, בחודשים ינואר- אפריל 2009 את העובדת רחל מנגיסטו ובחודשים מרץ- אפריל 2009 את העובדת חנה הראלי ולא שילמה להן גמול עבודה במנוחה השבועית על פי החוק.

כן נטען כי הנאשם 2 בתוקף תפקידו כנושא משרה בנאשמת 1 לא עשה כל שניתן למניעת העסקתן של העובדות ללא גמול שעות עבודה במנוחה השבועית לפי חוק.

5.הנאשמים הגישו בקשה לביטול כתב אישום מחמת התיישנות העבירות. לטענתם כתב האישום הוגש ביום 23.12.10 וזאת בחלוף למעלה משנה ממועד ביצוע העבירות המיוחסות להם, שהינן עבירות מסוג חטא.

טענת הנאשמים נדחתה בהחלטת כב' השופטת אופירה דגן- טוכמכר מיום 11.9.12. במסגרת החלטה זו נקבע כי מדובר בעבירה נמשכת עד אשר המעביד יסיר את מחדליו ולפיכך העבירה לא התיישנה. בסעיפים 8 ו-9 להחלטתה של כב' השופטת דגן – טוכמכר מיום, נקבע כי המאשימה תשקול את העניין הציבורי והעמדה לדין אל מול הזכויות העומדות לנאשמים בנסיבות בהן חלף פרק זמן ממושך מהמועד בהם היה על המעביד לשלם לעובד גמול עבור עבודה בשעות נוספות ועד להגשת כתב אישום.

עוד נקבע בהחלטה זו, כי ביה"ד יצטרך להחליט האם הגנתם של הנאשמים איננה נפגעת נוכח השיהוי שבהגשת כתב האישום.

6.במסגרת הדיון שהתקיים ביום 26.6.13 ניתנה לב"כ הנאשמים הרשות להגיש בקשה בכתב לפי סעיף 149 (10) לחסד"פ עד ליום 1.10.13.