ת"פ 36520-07-14 מדינת ישראל נ' אסמאוי(עציר

כתב-האישום

1.הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירות של שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 [להלן: "חוק העונשין"] והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

2.עובדות כתב האישום פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ואזכיר, כי עסקינן באירוע שהתרחש בשעות הערב ב - 15/07/14, עת ישבה המתלוננת, קטינה ילידת 2000, יחד עם ידיד, קטין יליד 1999, על ספסל בגן ברמלה ובידיה מכשיר סלולרי מסוג אייפון. הנאשם הגיע למקום, פנה אל הקטינה וביקש ממנה שתיתן לו את הטלפון באמתלה שהוא מעוניין לבצע שיחה. הקטינה הושיטה ידה לעברו, הנאשם דחף אותה בכתפה והכה אותה בידה. כתוצאה, נפל הטלפון מידה של הקטינה, הנאשם נטל אותו ונמלט מן המקום. בהמשך, לכשאותר על ידי שוטרי סיור, קראו הם לעברו לעצור. בתגובה, הנאשם החל לרוץ במטרה להימלט מהם, למרות קריאותיהם החוזרות לעצור. או אז תפס אחד השוטרים את הנאשם והודיע לו כי הוא עצור, הנאשם התנגד למעצרו אך לבסוף הצליח שוטר להשתלט עליו יחד עם שוטרים נוספים.

ראיות לעונש

3.מטעם המאשימה הוגש גליון הרישום הפלילי של הנאשם (ע/1) ממנו עולה, כי לחובתו של הנאשם 9 הרשעות קודמות, החל מהיותו נער בשנת 1998 ועד לשנת 2010, הכוללות ביצוע עבירות שוד ושוד מזויין, עבירות אלימות, סמים, מרמה ורכוש וכן הפרת הוראה חוקית. הנאשם ריצה ארבע תקופות מאסר בפועל, האחרונות בנות 22 ו – 18 חודשי מאסר בפועל בגזרי-דין מן השנים 2008 ו – 2010, לאחר שהורשע בביצוע עבירות של שוד מזויין ושוד (הכל בהתאמה).

מגזר-הדין האחרון שניתן בשנת 2010 בבית-משפט זה (ת.פ. 38841-02-10 (מחוזי מרכז), כב' השופט כספי, מיום 13.4.2010 – הוגש וסומן ע/2) עולה, כי הנאשם הורשע בביצוע שוד בחנות בתחנת דלק, כאשר באותה העת עמד כנגדו מאסר על תנאי בן 12 חודשים. בסופו של יום, בית-המשפט כיבד הסדר טיעון מקל עם הנאשם, במובן זה שהוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 18 חודשים אשר כלל הפעלה בחופף של אותו מאסר על תנאי. עם זאת, בית-המשפט ראה לנכון להטיל מאסר על תנאי משמעותי בן 24 חודשים, אותו אני מתבקשת להפעיל כיום.

טיעוני הצדדים

4.ב"כ המאשימה טענה לעניין הערך החברתי שנפגע והוא - שלומה ובטחונה של המתלוננת לצד הפגיעה ברכושה וזכותה להתהלך ללא תחושת מורא ופחד. הדגישה, כי מעשי שוד של פלאפונים של קטינים הפכו זה מכבר ל"מכת מדינה", כאשר שודדים חסרי מעצורים מבקשים לזכות ברווח כספי קל, והתוצאה היא פגיעות פיזיות ונפשיות לקורבנות העבירה. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, טענה כי מדובר באירוע מתוכנן: הנאשם איתר את הקטינה הקורבן, פנה אליה ושוחח איתה, ביקש את הנייד בעורמה ורק אז ביצע את המעשה האלים.

באשר לנזק שנגרם מביצוע העבירות, הפנתה לפגיעה הפיזית במתלוננת בדמות כאבים שחשה בעקבות התקיפה. עוד הדגישה שבמהלך עדות הקטינה שיתפה היא בפחדיה ותחושותיה שנגרמו בעקבות אותו אירוע אלים. נזקים נפשיים אלו נמשכו אף בחלוף הזמן מהאירוע כאשר הקטינה תיארה את הפגיעה בתחושת הביטחון האישי שלה.

הנאשם ביצע את עבירת השוד מתוך בצע כסף, כשלא בחל בנקיטה באלימות להשגת מטרתו.

לאור מכלול נסיבות אלו ומדיניות הענישה הנהוגה, אותה הציגה באמצעות אסופת פסיקה, עותרת ב"כ המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם שבין שנתיים ומחצה ל-5 שנות מאסר.

באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, הדגישה כי לחובתו עבר פלילי מכביד בין השנים 1998 עד 2010 לרבות בגין ביצוע עבירות שוד, שוד מזוין, עבירות אלימות, עבירות סמים, עבירות רכוש והפרת הוראה חוקית. כן תיארה את העונש המקל שנגזר על הנאשם בהליך הקודם, כאשר הנאשם חוזר לסורו – חרף קיומו של מאסר על תנאי ממושך תלוי ועומד כנגדו.