ת"פ 36422-07-13 מדינת ישראל נ' JORDAN PEDRAZA (עציר)

הנאשמת הורשעה עפ"י הודייתה בעבירות שעניינן ייבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים" או "הפקודה") ביחד עם סעיף 19א לפקודה.

הנאשמת אזרחית קולומביה. עפ"י עובדות כתב האישום, בחודש יוני 13' ראתה הנאשמת בעמוד ה"פייסבוק" של חברתה קריסטינה גומז (להלן: "קריסטינה"), כי היא ביקרה מחוץ לקולומביה. משביררה את פשר הדבר התחוור לנאשמת כי קריסטינה החדירה סמים לישראל ובתמורה קיבלה כ- 17 מיליון פסוס קולומביאנים, אז ביקשה ממנה לצרפה לנסיעה עתידית על מנת שאף היא תחדיר סמים תמורת תשלום.

קריסטינה קישרה בין הנאשמת לבין אדם בשם אתור, אשר הורה לה להוציא דרכון בתוקף ולצבוע את שיערה לצורך נסיעתה לישראל. הנאשמת עשתה כן.

ביום 8.7.13 מסר אתור לנאשמת, באמצעות קריסטינה, כרטיסי טיסה לישראל, כסף מזומן בסך 500 דולר, הזמנה למלון בירושלים וסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 660.93 גרם (להלן: "הסם"). כן הבטיח לשלם לה תמורה בסך 17,000,000 פסוס קולומביאנים עם שובה לקולומביה, לאחר החדרת הסמים לישראל.

ביום 10.7.13, בשעה 1:20, נחתה הנאשמת בנמל התעופה בן גוריון כשבאיבר מינה זרג ובתוכו הסם.

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ המאשימה, עוה"ד גלעד ארליך, עמד על משקלו הנכבד של הסם והטעים את הנזק החברתי שעלול היה להיגרם אלמלא נתפס. התובע גרס כי יש לבכר את שיקולי הגמול וההרתעה על פני נסיבותיה האישיות של הנאשמת, בהתחשב בנפיצות העבירות של ייבוא סמים מדרום אמריקה. לדידו, מדיניות הענישה הקיימת אינה הולמת את חומרת העבירות והגיעה העת להחמיר בענישה כדי למגר את התופעה.

חומרת יתר ייחס ליוזמה שנטלה הנאשמת לידה כאשר פנתה לסוחרי הסמים (באמצעות חברתה) והציעה את שירותיה, תוך נקיטת פעולות הכנה, כמו צביעת שערה וחידוש דרכונה.

התובע גרס, כי מתחם הענישה ההולם נע בין 40 חודשי מאסר ל – 6 שנות מאסר ועתר להשית על הנאשמת עונש של 55 חודשי מאסר. הוגשה אסופת פסיקה התומכת בעמדתו. כן, עתר להשית על הנאשמת מאסר על תנאי וקנס ולחלט את הכספים שנתפסו ברשותה.