ת"פ 35713-09-11 מדינת ישראל נ' נירוק ואח'

רקע 

1. הנאשמת 1 ובנה, נאשם 2, הורשעו לאחר שמיעת ראיות, ב-15 עבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") וב-15 עבירות לפי חוק מס ערך מוסף התשל"ז-1975 (להלן: "חוק המע"מ").

    

2. כתב האישום ייחס לנאשמים את ביצוע העבירות בשני אישומים שונים. על פי האמור בחלק הכללי של כתב האישום, בשנים 2000-2009 הייתה הנאשמת בעלים של מספר נכסי מקרקעין במזרח ירושלים, אותם היא השכירה ומכרה (להלן: "הנכסים"), מעסקאות אלה הפיקה הנאשמת הכנסה שלא דווחה למס הכנסה. הכנסה זו היוותה מקור פרנסתה ופרנסת הנאשם, המקיימים כלכלת בית משותפת. בשנת 2005, חזר הנאשם מחו"ל ארצה, וניהל את פעילותה העסקית של הנאשמת ביחס לנכסי המקרקעין הנ"ל.

    

3. באישום הראשון הואשמו הנאשמים ב-5 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודה וב-5 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק המע"מ. האישום מגולל סיפור של מכירת דירה אחת, בניית שלוש קומות מעליה ומכירת ארבע דירות נוספות, חלקם במצב של שלד וחלקם במצב גמר. על פי הנטען, בין השנים 2005-2007 הנאשמים לא דיווחו למס הכנסה על הכנסותיהם בסך כ-2.3 מיליון ₪, לא דיווחו על העסקאות של מכירת הדירות לרשויות מיסוי מקרקעין, לא נרשמו כעוסק לפי חוק מע"מ, לא הוציאו חשבוניות עסקה ולא שילמו את המס הכלול בהן, והכל בכוונה להתחמק מתשלום מס. (להלן האישום הראשון: "מכירת הדירות")

    

4. באישום השני הואשמו הנאשמים ב-10 עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודה וב-10 עבירות לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק המע"מ. על פי האישום בין השנים 2000-2009 הנאשמת הייתה בעלים של מבנה ששימש בית ספר לבנות שהושכר לוואקף, תמורת סך של 7,000 דינר לשנה. כמו כן, הייתה בעלים יחד עם שותפים נוספים, של בניין משרדים, בן שלוש קומות אותו השכירה לשוכרים שונים בעלי מקצועות חופשיים. חלקה של הנאשמת הוא 25% מדמי השכירות. כך שבתקופת העלמת ההכנסות מעסקי השכירות, סך כל הסכומים הגיע לסך של כ-700,000₪. (להלן האישום השני: "עסקי השכירות").

    

5. כפי שקבעתי בהכרעת הדין הנאשם ניהל יחד עם הנאשמת את הנכסים והנאשמים הוגדרו כעוסק לפי חוק המע"מ והפקודה (ר' סעיף 30 להכרעת הדין).

    

   טיעוני הצדדים לעונש