ת"פ 35368-07-13 מדינת ישראל נ' אולחובונקו

על פי הודאתה הורשעה הנאשמת בשלוש עבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר ובעבירה של זיוף.

במהלך שנת 2010 סרקה הנאשמת את תעודת הזהות הנושאת את פרטיה לתוכנת מחשב ובאמצעותה שינתה את שנת הלידה שלה לשנת 1987 (הנאשמת ילידת שנת 1991).

היא הפיקה פלט מודפס הנחזה להראות כתעודת זהות רשמית ובו מופיע תאריך הלידה 17/3/87.

בין החודשים אוקטובר 2009 לפברואר 2010 קיבלה הנאשמת שלוש תעודות זהות על שמם של אחרים ילידי שנת 1993 ובדרך המפורטת לעיל יצרה עבורם פלטים ממוחשבים הנחזים להיות תעודת זהות רשמית ובכל אחד מהם הופיעה שנת הלידה כ- 1990. היא מכרה לכל אחד מהם פלט זה תמורת 30 ₪.

התביעה הגם שהיא ערה לכך שמדובר בנאשמת צעירה הנעדרת עבר פלילי, רואה בחומרה את מעשיה, הן באשר אין המדובר בעבירה קלת ערך והן באשר אין המדובר בעבירה אחת. לטעמה של התביעה אין מקרה זה מתאים לבוא בגדרם של המעשים בהם אין להרשיע אדם.

התביעה ערה להמלצתו של שירות המבחן בנושא זה ואולם לטעמה שירות המבחן שוקל את שיקוליה של הנאשמת ואת אלה בלבד בעוד בית המשפט אמון על מכלול השיקולים לרבות אלה של האינטרסים הציבוריים ואלה מחייבים את הרשעתה של הנאשמת.

עוד ציינה התביעה כי אף לא הוכחה פגיעה קונקרטית בעתידה של הנאשמת ואף מטעם זה אין להימנע מהרשעתה.

התביעה הסתמכה על פסיקה שהציגה בבית המשפט על מנת לתמוך את טיעוניה ועתרה להטיל על הנאשמת עונש מאסר מותנה בצד של"צ .