ת"פ 34964-05-12 מדינת ישראל נ' ט.א.א.

על פי הודאתו הורשע הנאשם בשתי עבירות של איומים ובעבירה של תקיפת בן זוג.

כל המעשים כוונו כלפי המתלוננת שהיתה בת זוגו של הנאשם במשך שנתיים עד ליולי 2011.

לנאשם ולמתלוננת בת משותפת.

ביום 29/12/11 נפגשו הנאשם והמתלוננת על מנת לקחת את בתם לבדיקה ואזי איים הנאשם על המתלוננת כי אם תעזוב אותו – יפגע בה.

במהלך חודש מאי 2011, בעת שהתגוררו יחדיו, ולאחר שהמתלוננת אמרה לנאשם כי ברצונה להפרד ממנו, איים עליה הנאשם באומרו "אם אני לא איתך אני מוכן למות".

בתאריך כלשהו שחל כשמונה חודשים לפני 1/1/12, בעת שהיו במסיבה אצל אחותה של המתלוננת, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שאחז ביד אחת את גרונה וחנק אותה.

התביעה הדגישה את הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו והם שלמות גופו של אדם מפני פגיעה בגופו על ידי בן משפחתו וכן הגנה על האוטונומיה של הפרט לבל יופנה כנגדו מלל מאיים.

לטעמה של התביעה מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית נוכח תוכן האיומים ונסיבות ביצוע העבירות.

באשר לפגיעת הנאשם בערך המוגן בעבירת התקיפה סבורה התביעה כי מדובר במידה משמעותית שכן הנאשם אחז בגרונה של המתלוננת וחנק אותה.

תוך שהסתמכה על נסיבות ביצוע העבירות ועל מגוון הלכות של בתי המשפט, הציגה התביעה מתחם ענישה:

באשר לפרט הראשון שעניינו איומים - מאסר קצר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד לשמונה חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

באשר לפרט השני – שעניינו איומים - מאסר על תנאי וצו של"צ ועד למספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד קנס.