ת"פ 34600-10-13 מדינת ישראל נ' סעיד(עציר)

הרקע:

הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בשתי עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 334 ו- 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, בעבירה של ניסיון פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 25, 334 ו- 335(א)(1) לחוק האמור, ובעבירה של החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק הנ"ל.

על פי המפורט בהכרעת הדין, ביום 8/10/2013 פצע הנאשם שלא כדין את מר עמר שוויקי (להלן: "שוויקי") ואת מר מנגד אבו עסב (להלן: "אבו עסב"), באמצעות סכין אותה החזיק מחוץ לחצריו שלא למטרה כשרה. בהמשך ניסה הנאשם לפצוע באמצעות אותה סכין 2 אנשים נוספים.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם לשוויקי חתך בבסיס הצוואר, שגרם לקרע בעורק הימני המוביל למוח. שוויקי הגיע לבית החולים במצב קשה, נותח כאשר הוא מורדם ומונשם, ונזקק לעירוי של שתי מנות דם. לאבו עסב נגרם חתך קל בכף יד ימין, אשר הצריך טיפול רפואי.

יש לציין כי בתשובתו לאישום הנאשם הודה במרבית עובדות כתב האישום, אך טען להגנתו כי לא היה אחראי על מעשיו וכי אינו כשיר לעמוד לדין. בהכרעת הדין נקבע כי הנאשם כשיר לעמוד לדין, הוא היה מודע למעשיו, לא היה במצב פסיכוטי ולא סבל ממחלת נפש. עם זאת נקבע כי הנאשם ניסה לדקור שני אנשים נוספים, ולא ארבעה אנשים כפי שיוחס לו בכתב האישום.

תמצית טיעוני הצדדים:

המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 74 חודשים, מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננים וקנס.

בטיעוניה ציינה המאשימה את הצורך להגן על שלום הציבור ולמגר את תופעת האלימות, ובמיוחד את השימוש בנשק קר או חם.

המאשימה טענה כי הנאשם הצטייד מבעוד מועד בסכין מטבח באורך של 20 ס"מ, ודקר את המתלוננים על לא עוול בכפם וללא התגרות מצדם.

לסברת המאשימה, יש לקבוע 4 מתחמי ענישה, כדלהלן: