ת"פ 34570-09-15 מדינת ישראל נ' סאמח

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בתיק זה בו יוחסו לו עבירות של מעשי פזיזות או רשלנות, השמדת ראיה ושיבוש מהלכי משפט – עבירות על סעיפים 338(3) + 242 + 244 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

על פי כתב האישום ביום 15/2/13 הנאשם ואחר כרתו עצים בגן לאומי מורכז בהר הכרמל והעמיסו אותם על טנדר ללא מספר רישוי.

כשביקשו פקחי רשות שמורות הטבע לתפוס את הרכב, אמר להם הנאשם כי אם יתפסו את הרכב אזי "פותחים במלחמה" והצית את הרכב עם העצים על מנת להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין על דרך של העלמת ראיות, כל זאת בנוכחות חוקרי המשטרה ופקחי שמורות הטבע אשר עמדו בסמוך לרכב.

לעמדת המאשימה במעשיו אלה הצית הנאשם את העצים שכרת, מבלי לנקוט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתבכת הכרוכה בהם, בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לחבלה, בכוונה למנוע את השימוש בהם כראיה, ביודעו כי הם עשויים להיות דרושים לראיה בהליך הפלילי ובכוונה לשבש או למנוע הליך שיפוטי.

ב"כ הנאשם טען טענות מקדמיות לפי סעיף 149(5) + 149(10) לחסד"פ.

לעמדת הסניגור הנאשם טוען כי נדון בגין אותו אירוע בעבר ולא ניתן לדון אותו על מעשה שזוכה או הורשע לפני כן בשל עבירה שבו.

לעניין זה הפנה ב"כ הנאשם את בית המשפט לעובדות ת.פ. 43126-01-14 שם נדון הנאשם בפני מותב זה בעבירות שיוחסו לו באותו אישום ודינו נגזר ביום 25/3/14 (הנאשם לא היה מיוצג באותו הליך).

לעמדת הסניגור סעיף 2 לכתב האישום הנ"ל זהה כמעט באופן מלא לסעיף 4 בכתב האישום הנוכחי, שכן צויין באותו כתב אישום, שהנאשם הצית את הרכב על תכולתו. דהיינו – המעשה של הצתת הרכב בגינו עומד כיום הנאשם לדין נכלל בכתב אישום קודם.

על אותו כתב אישום קודם חתום תובע מכח הסמכת היועץ המשפטי לממשלה ומדובר באותה מאשימה שהגישה את שני כתבי האישום.