ת"פ 34203-02-11 מדינת ישראל נ' פיצה לי (ש. אתא) בע"מ

1.בהכרעת דין מיום 11/2/15 הורשעה הנאשמת בעבירה לפי סעיף 24 לחוק עבודת נוער, תשי"ג – 1953, וזאת ביחס לשבעה נערים בתשעה מועדים שונים.

2.בדיון מיום 30/6/15 טענו הצדדים בעל פה את טענותיהם לעניין העונש, וביום 19/7/15 הגישה הנאשמת התייחסותה לפסיקה אשר צורפה על ידי המאשימה במעמד הדיון.

טענות המאשימה

3.לטענת המאשימה, בית הדין הרשיע את הנאשמת לאחר הליך הוכחות. הנאשמת העסיקה 7 נערים ב-9 מועדים שונים בחריגה משמעותית מהשעה המותרת. האוכלוסיה כלפיה נעברה העבירה הינה אוכלוסיה מוחלשת, אשר יש להגן עליה מפני ניצול לרעה. הנערים הועסקו בניגוד לחוק בתקופה שבה היו בלימודים.

על הנאשמת הוטל קנס מנהלי בסך 22,500 ₪. העונש המקסימלי שנקבע לעבירה הוא 525,000 ₪ לפי חישוב של 58,400 במכפלת 9 יחידות עבירה. אין לגזור עונש מופחת מהקנס המינהלי, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתה. העבירות הן בעלות אופי כלכלי, ומטרת הענישה הינה להפוך את ביצוען לבלתי כדאיות. לסיכום, טענה המאשימה שמתחם הענישה צריך לנוע בין 10% ל- 40% מגובה הקנס המקסימלי, ולא פחות מהקנס המנהלי. לגבי הנאשמת במקרה דנן, נוכח מצבו הבריאותי של אב המשפחה וכן משהנאשמת הגישה בקשה לקבלת היתר לאחר הביקורת, ולאור חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה והיעדר עבר פלילי, הרי שניתן להסתפק ב-15% מגובה הקנס המקסימלי.

טענות הנאשמת

4.לטענת הנאשמת, יש להורות על ביטול ההרשעה. מדובר בעבירה אחת משנת 2009. מאז נערכו ביקורות נוספות אצל הנאשמת, ולא נמצאו ליקויים.

כמו כן, יש פער בלתי סביר בין חומרת העבירה לנזק שצפוי לנאשמת בגין הרשעתה. מדובר בעבירה לא מהרף הגבוה של ספר החוקים. הנערים נשוא כתב האישום תיארו בהודעותיהם יחס הוגן מהנאשמת, ולא נגרם להם כל נזק. הנאשמת לא ידעה על האיסור ביחס לשעות העסקתם, ובאותו רגע שנודע לה פנתה לקבלת היתר והסירה את המחדל. מדובר בהרשעה יחידה במשך 35 שנות פעילותה של הנאשמת, ובמקרה דנן ההרתעה הושגה. הרשעה עלולה לפגוע במוניטין ובשם של החברה, אשר גם כך נמצאת במצב כלכלי קשה. מחודש 5/15 העסק אינו פעיל. הרשעה במקרה דנן יש בה פער בלתי סביר בין עוצמת הפגיעה בנאשמת ובבעליה לבין העבירה. מדובר באירוע אחד ויחיד, ולא באירועים נפרדים. בנוסף, יש לקחת בחשבון בנוסף לנסיבות העבירה את אופן החקירה כפי שתוארה בהכרעת הדין.

5.יצויין כי במסגרת הדיון מיום 30/6/15 טענו בעלי המניות ובנם באופן אישי וישיר, וכן צירפו מסמכים המעידים על מצבם הכלכלי שלהם ושל הנאשמת.

דיון והכרעה