ת"פ 33954-04-14 מדינת ישראל נ' מאיר

בכתב האישום שהוגש באפריל 2014 ותוקן באוקטובר 2014, הואשם הנאשם בעבירה של תקיפה חובלנית לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בגין אירוע מיום 11.4.13.

רקע שאינו במחלוקת, האישום ותשובת הנאשם:

1. בעת הנטענת, עבדו הנאשם והמתלונן מר רואי עמית באתר בנייה בתל-אביב, בבניית ביתו של מר גיא יקואל – המתלונן היה הקבלן המבצע את הבנייה והנאשם היה המפקח על הבנייה, בעצמו ובאמצעות חברה שבבעלותו ובה העסיק עובדים.

2. גיא שהה בחו"ל במועד האמור, ובאתר שהו באותו זמן המתלונן, הנאשם שהגיע למקום, ופועלים שביניהם ה"ה יוסף וג'לאל (בילאל) אגבאריה. עובד של הנאשם, מר אביאל שירצקי, היה באתר במשימת פיקוח באותו בוקר אך בעת האירוע כבר לא היה במקום. לטענת התביעה, בעת האירוע נכח באתר עובד נוסף של המתלונן, מר כארם אגבאריה, אך ההגנה כופרת במציאותו במקום.

3. אין חולק, כי בין הקבלן המתלונן והמפקח הנאשם שרר מתח, טבעי וידוע במצבים כאלה: הקבלן שואף לבצע עבודות ביעילות ובמהירות (מבחינתו) בדרכו-שלו; ואילו המפקח מבקש לוודא כי הביצוע תקין, נאות ועומד בתנאי המוסכם עם המזמין, גם אם המשמעות היא הקפדה עם הקבלן ודרישה לביצוע מדוקדק ואף חוזר של עבודות שונות.

4. באותו בוקר הגיע המתלונן לאתר, ולאחר מכן הגיע הנאשם, והתגלע ביניהם ויכוח בנוגע לאיכות עבודת טיח בשעה 10:30 לערך. מכאן נחלקות הגרסאות.

5. לפי גרסת התביעה – היא גרסת המתלונן, הוויכוח הסלים לחילופי קללות, ואז ניסה הנאשם להכות את המתלונן באמצעות מרזב פח שהיה במקום, אך כשל כי המרזב היה גמיש. אז תפס הנאשם "קְרֶש" – קרש בניין עבה ומוצק – והיכה את המתלונן. המתלונן הרים את ידו כדי להתגונן והקְרֶש פגע בכף ידו. כך גרם הנאשם לשבר בכפו של המתלונן, שהצריך טיפול רפואי של ניתוחים, תפירה וגיבוס.

6. לפי תשובת ההגנה לאישום, הוויכוח הפך להשתוללות של המתלונן, שהתקרב בצורה מאיימת לנאשם, אך נכשל בקרש או חפץ אחר מהפזורים על הקרקע באתר הבנייה, נפל, וכפו נשברה במגע עם הקרקע כששלח אותה לעצור את נפילתו או להתייצב.