ת"פ 33623-10-14 מדינת ישראל נ' ר.(עציר)

כמצוות הוראות סעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן – החסד"פ), אני מודיע, בפתח הכרעת הדין, כי החלטתי לזכות את הנאשם.

א.רקע כללי וגדר המחלוקת בין הצדדים:

הנאשם, יליד 1971, היה נשוי לגב' ס. ר. (להלן – המתלוננת). בני הזוג התגוררו יחדיו בדירה בב', יחד עם אמה של המתלוננת, גב' מ.ל. (להלן – החמות). הדירה נרכשה במשותף על ידי הנאשם, המתלוננת והחמות. לנאשם ולמתלוננת בת משותפת בגירה, גב' ז. ר. (להלן – ז.), שלה ז. ק. (להלן – הנין). ז. והנין התגוררו אף הם בדירה, אלא שבשלב מסוים שכרה ז. דירה משלה, בעיר ר'ר', ועברה להתגורר שם.

כשנה עובר להגשת כתב האישום התגרשו בני הזוג. המתלוננת היא שיזמה את הגירושין. לטענת הנאשם, המתלוננת פעלה בעניין זה מאחורי גבו, מבלי שידע על כך דבר, אולי על רקע של קשר רומנטי עם גבר אחר (ר' בפרוטוקול, עמ' 22 שורה 1 ואילך; עמ' 24 שורה 15). כפי שהסתבר במהלך שמיעת הראיות, התיק דנא הינו למעשה תלונה שנייה של המתלוננת נגד הנאשם. הדברים הובאו לפניי באופן חלקי בלבד, אך ככל הנראה הנאשם הורשע בעבר בגין איומים כלפי המתלוננת – שהתבטאו בין השאר בכך שחתך את ידיו בפניה – ואף נשפט בגין כך לעונש של מאסר בפועל, ממנו השתחרר בחודש יולי 2014.

לאחר שחרורו מן הכלא חזר הנאשם לדירה. ואולם ז. – בחוכמתה, יש לציין – זמן קצר לאחר מכן לקחה את הנאשם אליה, לדירתה בר'ר', לדבריה כדי "שיגור אצלי שלא יהי(ו) סקנדלים בינו לבין אמא שלי" (ר' בהודעתה נ/1, שורה 3). ביום 19.10.14 ביקש הנאשם להגיע לדירה, לטענתו על מנת לקחת משם חפצים אישיים הדרושים לו לעבודה חדשה אליה התקבל, ולצורך זה אף התקשר הנאשם למשטרה והזעיק ניידת למקום. בגין איומים שלפי הטענה השמיע הנאשם באותו היום כלפי המתלוננת וכלפי החמות הוגש כתב האישום שלפניי, בו נכלל אישום נוסף (האישום השני) בגין איומים נטענים מחודש יולי 2014.

עובדות כתב האישום הן כלהלן:

אישום מס' 1

1.ביום 19.10.14, בסמוך לשעה 13:30, בחנות נ' בקניון ב' (להלן: "המקום"), בו עובדת המתלוננת, ועל רקע בקשת הנאשם להגיע לדירת המתלוננת ליטול משם את חפציו, הגיע הנאשם למקום, גידף את המתלוננת "זונה" ואיים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה ובאמה, הגב' מ.ל., בכך שאמר לה כי נותרו לה עוד חודשיים לחיות וכי אמה תמות, כדי להפחידה או להקניטה. בתגובה לכך אמרה לו הנאשמת כי אם לא יפסיק לצעוק היא תזמין משטרה והנאשם יצא מהמקום.

2.באותן הנסיבות, בסמוך לשעה 17:00, בעת שהמתלוננת יצאה להפסקה, התקשר אליה הנאשם שוב בקשר לרצונו ליטול את נעליו מדירתה. המתלוננת השיבה לו כי הניחה מחוץ לדלת שקית עם נעליו ובתגובה לכך הגיע הנאשם לרחוב כ' בב' שם פגש במתלוננת ואיים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר לה כי נשארו לה חודשיים למות, כדי להפחידה או להקניטה. בתגובה לכך שוב ציינה המתלוננת בפני הנאשם כי תזמין את המשטרה למקום והנאשם הלך לכיוון דירת המתלוננת.

3.מיד ובסמוך, הגיע הנאשם לדירת המתלוננת, שם פגש באמה מ.ל., ואיים על אמה בפגיעה שלא כדין בגופה, בכך שאמר לה כי בקרוב תמות וכי היא צריכה למות, כדי להפחידה או להקניטה.

אישום מס' 2