ת"פ 33429-03-15 מדינת ישראל נ' ו' (עציר)

הרקע:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של החזקת סם לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג – 1973, החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 10 רישא לפקודה הנ"ל, ו-7 עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 + סעיף 19א לפקודה האמורה.

כתב האישום המתוקן כולל בחובו 8 אישומים. על פי המפורט בהם, במהלך תקופה שראשיתה בחודש מאי 2014 וסיומה במהלך שנת 2015, מכר הנאשם למעלה מ- 17 פעמים סם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל שבין 1 גר' לבין 5 גר', בתמורה הנעה בין 100 ₪ לבין 600 ₪, ל-7 לקוחות שונים.

בנוסף, ביום 1/1/2015 החזיק הנאשם באחד הבתים בהם התגורר סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 0.77 גר' נטו, שקיות שקופות עם פס איטום, כלי לשימוש בסם ("גריינדר"), משקל דיגיטלי ו-3,380 ₪ במזומן.

תמצית טיעוני הצדדים:

המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, בנוסף למאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל של רישיון הנהיגה ופסילה על תנאי.

בטיעוניה הזכירה המאשימה את הצורך למנוע את השימוש בסם, את הרחבת מעגל המשתמשים בו, את הנזקים הבריאותיים והחברתיים הנגרמים כתוצאה מהשימוש בסמים ואת החשיפה לעולם העברייני הכרוכה בכך.

המאשימה טענה כי אין מדובר בסחר חברתי או מזדמן, וכי המשקל והשקיות שנתפסו אצל הנאשם מלמדים כי הנאשם פעל באופן שיטתי לחלק את הסם.

לעמדת המאשימה, מתחם העונש ההולם לכל אחד ממעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין 8 חודשי מאסר לבין 18 חודשי מאסר. לסברתה, המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות חורגת ממתחם הענישה על אף שהנסיבות אינן מאפשרות זאת, ואינה מתיישבת עם מטרות הענישה.

המאשימה טענה עוד כי יש להטיל על הנאשם ענישה מחמירה, חרף הודאתו במיוחס לו.

ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולהטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, גם אם לשם כך יידרש שלא לקזז את תקופת מעצרו.