ת"פ 32256-08-12

בפניי בקשת הנאשם לבטל את הרשעתו, וזאת לאחר שהורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המיוחסות לו, קרי, העסקת עובדת זרה ללא היתר כדין ומבלי שהוסדר לה ביטוח רפואי.

טענות המבקש בתמצית

1. הנאשם הנו אדם נורמטיבי, אבא למשפחה ברוכת ילדים ורעייתו הינה עולה וותיקה מצרפת. בהסטוריה המשפחתית אירוע טראומטי של אחת הבנות שבגין 3 שכמעט וטבעה למוות ושחייה ניצלו. האירוע גרם לחולשה, עייפות ותפקוד נמוך מצד רעיית הנאשם עד למצב של חוסר תפקוד מוחלט, קוצר נשימה ולחץ וזרמים בבית החזה.

2. הנאשם מבחינת נסיבותיו האישיותשל הנאשם, הוא עזב את מקום עבודתו בבנק דיסקונט אחרי 19 שנים, ללא פיצויים והורי רעייתו המתגוררים בצרפת ביקשו לעזור במימון עזרה חיצונית, ואלו הן נסיבות העסקתה של העובדת הזרה.

3. המשפחה החלה להתאושש לאטה וכרגע נקרית בדרכו של הנאשם הזדמנות לשמש כדירקטור בחברה בורסאית בתחום הנדל"ן בתפקיד שיניב הכנסה ראויה. בהתאם לבירורים שערך הנאשם, הותרת הרשעתו, למרות שלא מופיעה במרשם הכללי, עשויה להזיק לו; נתנו לו להבין שבמידה והוא יורשע הוא לא יוכל לקבל תפקיד של דירקטור. הדבר יפגע ביכולתו להשתקם ולשקם את משפחתו.

4. הנאשם מודע לעבירה שהוא ביצע ומתחיב שלא לשוב ולעבור עליה.

5. ב"כ המאשימה הביע את התנגדות המדינה וטען כי בעניין אי הרשעה בעבירה פלילית, נקבע בהלכת כתב (ע"פ 2083/96), כי על הנאשם להוכיח כי הרשעתו תפגע בו וביכולתו להשתקם באופן ממשי ובלתי מידתי ביחס לעבירה שעבר וביחס לאינטרס הציבורי הברור שבהרשעת מי שהוכחה אשמתו (ובמקרה זה, הודה בה).

6. במקרה דנן, מדובר בסוג עבירות שדרך המלך לגביהן היא הטלת קנס מנהלי, אלא שהמדינה סברה כי לא די בכך כדי להרתיע את הציבור והחלה לנקוט במדיניות של הגשת כתבי אישום פליליים כנגד המבצעים. מכאן, שאי הרשעתו של הנאשם, מרוקנת מתוכן את משמעות האכיפה, ואין כל סיבה ממשית להיעתר לבקשה ולבטל אותה.

7. בהחלטתי מיום 28.10.15 קיבלתי את בקשתו של הנאשם להפנייתו לקבלת תסקיר מבחן וביום 15.02.16 הוגש לתיק בית הדין תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם.