ת"פ 31388-01-16 תביעות צפת נ' דדון

כתב אישום ורקע

1.הנאשמת הורשעה, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות תקיפה סתם – לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואיומים – לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

כפי שפורט בהכרעת הדין, ביום 6/12/15, סמוך לשעות אחר הצהריים, הגיעה הנאשמת לביתה של המתלוננת, על רקע אירוע כלשהו שהתרחש בין שני ילדים – בנה של הנאשמת ובנה של המתלוננת. הנאשמת דפקה בדלת, משפתחה המתלוננת את הדלת קיללה אותה הנאשמת בביטויים כמו "שרמוטה" ו"בת זונה". הנאשמת דרשה מהמתלוננת להביא את בנה, ומשסירבה המתלוננת, התקרבה אליה הנאשמת והרימה את ידיה, המתלוננת התרחקה והזיזה את ידי הנאשמת וביקשה ממנה לעזוב את ביתה. בהמשך, תפסה הנאשמת את המתלוננת בשערה, משכה אותה למטה והחלה לבעוט בה בגופה תוך שהיא מקללת אותה "שרמוטה בת זונה" עד שהגיע השכן של המתלוננת והפריד ביניהן.

באותן נסיבות, איימה הנאשמת על המתלוננת בכך שתתפוס את בנה ותשרוף לה את הבית ואת הילד.

2.כמפורט בהכרעת הדין, הנאשמת כפרה במיוחס לה, וטענה כי המתלוננת הייתה זו שתקפה, ולא להיפך, ואולם טענתה זו נדחתה בהכרעת הדין, והיא הורשעה, ביום 6/11/16, בעבירות שיוחסו לה.

טיעוני הצדדים לעונש

3.ב"כ המאשימה 

כתב האישום לא כלל אזהרה בדבר אפשרות לפיה המאשימה תעתור למאסר בפועל, ובהתאם עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשמת מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת והתחייבות.

ב"כ המאשימה טען כי לא מתקיימים התנאים לביטול הרשעתה של הנאשמת.

בטיעוניו מיום 22/11/16, חזר וביקש ב"כ המאשימה להותיר את הרשעתה של הנאשמת על כנה ולהטיל עליה מאסר על תנאי.