דחיית טענות של הגנה מן הצדק מעבירות שימוש במקרקעין ללא היתר

מבוא

1. לפני בקשת הנאשמים לביטול כתב האישום שהוגש נגדם, וזאת, בין היתר, מחמת הגנה מן הצדק מכוח סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), בטענה כי ניהול הליך פלילי נגדם בפעם השלישית, בגין אותה מסכת עובדתית, הוא בבחינת פעולה ב"שיטת הסלאמי" ועומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

    

2. עוד נטען כי דין כתב האישום ביטול בשל טענות שעניינן סיכון כפול, כפל הליכים, אכיפה בררנית, פגם או פסול בכתב האישום ועוד.

    

   עניינו של כתב האישום ורקע בתמצית

    

3. כנטען, נאשמת 1, חברת ש.ש. פרץ שיווק והשקעות בע"מ, היא הבעלים והחוכרת של 5,049 מ"ר בלתי מסוימים, מתוך חלקה 33 בגוש 8144 בכפר יונה, בקרבת צומת השרון [יוער כי על פי כתב האישום יתר החלקה מוחזק בידי מר אהרון דבי, ובינו לבין הנאשמת 1 הסכם שיתוף לפיו החלק המערבי מוחזק בידי הנאשמת והחלק המזרחי מוחזק בידי מר דבי] (להלן: "המקרקעין").

    

4. נאשמת 2, ש.ש. שירותי מנוף הטבלה ומסחר (2000) בע"מ, עוסקת בהובלות, עבודות מנוף מיוחדות, מסחר של ציוד משומש, ובקניה, השכרה, אחסנה והובלת מבנים ניידים, והיא שעושה שימוש במקרקעין.