ת"פ 30706-05-12 מדינת ישראל נ' צקול(פורמלי)

בכתב האישום יוחסו לנאשם שני פרטי אישום: האחד ייחס לו עבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה, גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב, בכך שבתאריך 25/4/12 התפרץ לדירה בגן יבנה, נטל מתוך הבית פריטי רכוש שונים ובהם כרטיס חיוב של בעלת הבית ובאותו מועד, עשה בו שימוש כך שבחמש הזדמנויות משך מן הבנק באמצעות כרטיס זה סכום כולל של 3800 ₪.

פרט האישום השני מייחס לנאשם עבירה של איומים, בכך שבתאריך 10/5/12, עת הגיעו השוטרים לחנות בה שהה הנאשם, על מנת לעכבו, ובהיותו תחת השפעת אלכוהול איים עליהם הנאשם.

מהודעתה של בעלת הבית שנפרץ, גב' חנה שמש, ואשר הוגשה בהסכמה (ת/10) ועלה כי היא הותירה את ביתה סגור ונעול ואף האזעקה הופעלה וכאשר שבה למחרת ביום 27/4/12 הבחינה כי תיקים שהונחו במרפסת הבית חסרים ובהם הי הארנק שהיכל 150 ₪ וכן כרטיס חיוב של בנק הפועלים. בדיקתה בבנק העלתה כי נעשו מספר משיכות ובסה"כ של 3800 ₪. פירוט המשיכות הוצג בפני החוקר.

היא ציינה כי בבית לא ניכרו סימני פריצה והבהירה כי במרפסת קיימת דלת רשת, מבעדה ניתן להיכנס אל הבית בנקל.

ביום 11/5/12 מסרה המתלוננת הודע הנוספת וחזרה על הדברים. היא הבהירה כי את שני התקיים תלתה על ידית החלון במרפסת כפי שהיא נוהגת לעשות מזה שנים וכי ראתה אותם לאחרונה כיומיים לפני יום העצמאות. לאחר מכן נעדרה מבית והבחינה כי הם אינם רק ביום שישי לאחר יום העצמאות משביקשה ללכת לחנות לרכוש מצרכים. המתלוננת הבהירה כי הכרטיס שנגנב אינו כרטיס אשראי אלא כרטיס בנקט למשיכת כסף וכי היא מעודה לא משכה באמצעותו כסף ואף אינה יודעת כיצד לעשות כן. היא הבהירה כי הקוד לכרטיס נמצא בשקית נפרדת במגירה אחרת ואינה יודעת כיצד משכו את הכסף. (ת/11).

הוגש מסמך מאת בנק הפועלים המפרט כי ביום 25/4/12 בין השעות 16.22 ל – 16.25 נעשו חמש משיכות של כסף מזומן מכרטיס החיוב של המתלוננת בסכום כולל של 3800 ₪. כל המשיכות נעשו מאותו מכשיר בנקט. (ת/12)

בהסכמה הוגשה הודעתה של הגב' לאה בן נון, מנהלת סניף הבנק הרלבנטי, שאישרה נתונים אלה וכן אישרה כי פעולות אלה הן חריגות בחשבון זה וכי המתלוננת אינה נוהגת למשוך סכומים כאלה. (ת/13).

כן הוגשה בהסכמה הודעתו של פליקס מלמוד מהחברה שנותנת שירות למערכות האבטחה והאזעקה של הבנק ולבקשת החקרים הוציא עבורם את סרטון מצלמת אבטחה המתעד את שארע בסמוך לבנקט הרלבנטי במועד המשיכות בשעה הרלבנטית. הוא הדגיש כי לא ערך סרט זה ולא ביצע בו כל שינוי. (ת/15).

לבית המשפט הוגש בהסכמה מזכר שערך השוטר בצלאל בסל (ת/17). הוא ציין כי נתבקש לצפות בסרטון האבטחה, שמא הוא מזהה את החשוד הנראה בו. הוא ציין כי צפה בסרט וכי נראה בו בחור המגיע ומבצע פעולה בבנק וכי הוא מזהה אותו כצקול קסאו – הנאשם, המתגורר ברחוב הרצל ומוכר לו מעבודתו מזה כ- 11 שנים. בעבר, כך ציין, היו לו איתו מפגשים שונים והוא נוהג לראותו ביום - יום בעבודתו בגן יבנה. הוא ציין כי נכון לאותו יום – יום הצילום, היה צקול עם זקן ועוד הדגיש כי הוא מזהה אותו בוודאות וכי ניתן לראותו בסרטון בבירור ומדובר בסרטון שצולם באור יום המקל על הזיהוי בוודאות.

בעדותו בבית המשפט הבהיר בצלאל כי הוא מכיר את הנאשם שנים רבות ומאז היותו ילד וזאת מתוקף תפקידו ביישוב – שוטר קבילתי בגן יבנה מזה כ-14 שנים.

לשאלתו של ב"כ הנאשם ולפיה הנאשם עצמו ביקש במהלך חקירתו כי בצלאל הוא שיצפה בסרטון ויאמר האם הוא מזהה אותו ועל כן מדוע יפליל עצמו אם ידע כי בצלאל יזהה אותו – השיב בצלאל כי הוא משער שעל פי הלוגיקה של הנאשם יתכן ויש לנאשם דימיון למישהו אחר.

עם זאת, הוא חזר והדגיש כי לו עצמו אין כל ספק כי מדובר בנאשם ולא באחר.