ת"פ 29380-11-14 מדינת ישראל נ' סלע

האישום וההרשעה

1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") והיזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

2.על פי כתב האישום המתוקן, בסמוך לסוף חודש יוני 2014 הנאשם וקטינה ילידת 1997 (להלן: "המתלוננת"), נפרדו בתום קשר חברי שנמשך כשנה וחצי. כחודש לאחר מכן, ביום 27.7.2014 בסמוך לשעה 11:00, פגשה המתלוננת את חברתה, קטינה אף היא, בפארק באילת (להלן: "החברה"). המתלוננת התקשרה לנאשם וביקשה ממנו להגיע למקום. עם הגעת הנאשם לפארק, נתגלע ויכוח קולני בין הנאשם למתלוננת, שלווה בקללות וצעקות, אודות הקשר הזוגי שנוצר בין הנאשם לבין חברתה של המתלוננת, לאחר פרידתה מהנאשם. כאשר הנאשם והחברה פנו לעזוב את המקום, המתלוננת אמרה לנאשם כי תספר להוריה של החברה על הקשר הזוגי ביניהם. בתגובה, תקף הנאשם את המתלוננת, בכך שמשך בשערותיה, הפילה ארצה, בעט בה, הכה אותה בגופה, דרך על משקפי הראיה שלה, שנפלו ארצה, ושבר אותם. הנאשם חדל ממעשיו רק בעקבות התערבותה של החברה.

תסקירי שירות המבחן

3.שירות המבחן ערך שלושה תסקירים בעניינו של הנאשם. בראשון, מיום 26.5.2015, נסקרו קורות חייו האישיים והמשפחתיים אך מטעמי צנעת הפרט אמנע מלפרט מעבר לנדרש. נמסר כי הנאשם, רווק בן 21 ללא עבר פלילי, השתחרר משירות צבאי ועובד בעסק המשפחתי. משיחת השירות עם מפקדו בצבא, נמסר כי התנהגות הנאשם השתפרה במהלך השירות והוא לא נהג באלימות. נמסר כי הנאשם אובחן כלוקה בהפרעת קשב וריכוז והוא צורך סמים מסוג חשיש, אך הביע רצון לחדול מכך. הנאשם הודה בפני שירות המבחן בביצוע העבירות, סיפר כי היה בזוגיות טובה עם המתלוננת שנמשכה כשנה וחצי. נמסר כי המתלוננת לא קיבלה את הפרידה ואיימה להתאבד. הנאשם מסר כי הרקע למעשיו התגרות והשפלה מצד המתלוננת, שהתקשתה לקבל את הקשר שלו עם חברתה. הנאשם סיפר כי במועד האירוע, כאשר פנה לעזוב, המתלוננת דחפה אותו, סטרה לפניו וקרעה שרשרת שענד לצווארו. הנאשם הביע צער ואמפטיה כלפי המתלוננת ומסר כי פיצה אותה בסכום של 2,000 ₪ לאחר שהגישה נגדו תביעה אזרחית. שירות המבחן שוחח עם המתלוננת וזו מסרה כי אירוע כתב האישום אינו מאפיין את התנהגות הנאשם, וכי הם אינם עוד בקשר ואין היא חוששת מפניו. המתלוננת סלחה לנאשם והביעה תקווה כי ההליך המשפטי לא יפגע בעתידו. שירות המבחן התרשם שלנאשם קשיים לשלוט בדחפיו ומתקשה להתמודד במצבים שרצונותיו אינם נענים. לצד זאת נמסר כי ההליך המשפטי נחווה כגורם משמעותי עבור הנאשם. נוכח העדר מאפיינים אלימים מופנמים ועבר פלילי ולאור זאת שהנאשם הביע מוטיבציה להפסיק לצרוך סמים, הופנה הנאשם לאבחון בעניין זה, כדי לצמצם את הסיכון לביצוע עבירות נוספות.

4.ביום 6.10.2015, מסר שירות המבחן כי בבדיקה לאיתור סם שנערכה לו נתגלו שרידי סם מסוג קנביס. הנאשם זומן לבדיקה נוספת, אך לא התייצב בטענה כי העבירות אינן קשורות לשימוש בסמים. בנסיבות אלה, נמנע השירות מהמלצה טיפולית.

5.לבקשת הסנגור ניתנה לנאשם הזדמנות נוספת להיבדק, אך שוב נמצאו אצלו שרידי סם. בתסקיר משלים מיום 14.12.2015, מסר שירות המבחן כי הנאשם סירב להשתלב בהליך טיפולי ואף מסר כי חווה רווחים מהשימוש בסמים. שירות המבחן העריך כי הנאשם אינו מודע להשלכות שבצריכת סמים וההליך המשפטי לא הווה עבורו גורם מרתיע בעניין זה. בנסיבות אלה, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית או עונשית בעניינו.