מדינת ישראל נ' י'

א.פתח דבר:

1.הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן שסומן "א" והורשע בעבירות הבאות: עבירה של גניבה בידי עובד (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין, עבירה של מרמה ותחבולה (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה").

2.בהסדר הטיעון הוסכם כי הטיעון לעונש יהיה חופשי.

ב.עובדות כתב האישום המתוקן:

3.הנאשם עבד כ- 18 שנה בחברת "מילובר" שהינה חברה ציבורית העוסקת בייצור ומכירת תערובות מזון לבעלי חיים עד לשנת 2015. תפקידו בחברה היה לגבות תשלומי מכירות מלקוחות עבור תערובות המזון אותן רכשו.

4.מחודש פבואר 2013 ועד חודש אוקטובר 2015, גנב הנאשם מחברת מילובר כסף במזומן בסך שלא פחת מ-800,000 ₪ (להלן: "כספי הגניבה") באופן הבא:

א.הנאשם הגיע ללקוחות חברת מילובר, גבה מהם את התמורה עבור התערובות שסופקו להם ומסר להם קבלות עבור אותו תשלום. בהמשך, העביר הנאשם לחברת מילובר קבלות כוזבות אותן רשם, שונות מאלו שנמסרו ללקוחותיו, המשקפות את התמורה ששולמה בשיקים בלבד. את הכסף המזומן שנמסר לידיו עבור המתלוננת, נטל הנאשם לעצמו, בלי הסכמת הבעלים, במרמה וכשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הכסף מבעליו שלילת קבע.

ב.לצורך הסוואת מעשי הגניבה, במקרים בהם חוב הלקוחות הגיע אל התקרה שהציבה להם חברת מילובר כתוצאה מגניבת המזומנים ע"י הנאשם, נהג הנאשם להקטין את חובם בכך שהעביר לחברת מילובר שיקים ששייכים ללקוחות אחרים כאילו ניתנו ע"י הלקוחות החייבים כביכול, וזאת ללא ידיעתם והסכמתם.

5.הנאשם היה חייב בקיום של פנקסי חשבונות ורשומות על פי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג – 1973, וכן בהגשת דין וחשבון שנתי על הכנסותיו לפקיד השומה, בהתאם לסעיף 131 לפקודת מס הכנסה.