ת"פ 28994-04-16 מדינת ישראל נ' סלאיימה(עציר)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני אישומים: הראשון עניינו עבירות גרם מוות ברשלנות והסעת שוהים בלתי חוקיים והשני עניינו עבירות הסעת שוהים בלתי חוקיים והסעת נוסעים מעל המותר.רקע

הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר דיוני, אשר כלל תיקונים בכתב האישום ללא הסכמה בענין העונש.

אישום ראשון

ביום 4.2.16 אדם בשם חסן דרדון פנה אל הנאשם וביקש ממנו להסיע מגדר ההפרדה באל-ראם אל שכונת עיסוויה בירושלים שלושה תושבי ג'נין, אשר אין להם אישורי שהיה בישראל. הנאשם נעתר לבקשה ובאותו יום בשעות הצהריים אסף למכוניתו משכונת בית חנינא שלושה תושבי שטחים (להלן: המפגעים). מעובדות כתב האישום עולה, כי המפגעים עברו את הגדר באמצעות חבל, כשהם לבושים "בגדים מכובדים" ומדיפים ריח בושם. כמו כן כל אחד מהמפגעים החזיק בידו שקית תפוחה.

הנאשם הסיע את המפגעים למסגד בשכונת עיסוויה ועזב את המקום.

לאחר מכן, בסמוך לשעה 14:00, הגיעו שלושת המפגעים לשער שכם ושם ביצעו פיגוע ירי ודקירה, בו נרצחה שוטרת מג"ב הדר כהן ז"ל, בעת שעמדה על משמרתה. שוטרת נוספת, רוית מורי, נפצעה מדקירות רבות.

בשל כך הורשע הנאשם בעבירות של גרם מוות ברשלנות והסעת שוהים בלתי חוקיים.

אישום שני

ביום 26.3.16, בסמוך לשעה 8:00, הסיע הנאשם ברכבו חמישה שוהים בלתי חוקייםבכביש מס' 1, מכיוון ירושלים לתל אביב. ברכב בו נהג הנאשם מותר להסיע ארבעה נוסעים בלבד (מלבד הנהג).

בשל כך הורשע הנאשם בעבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים והסעת נוסעים מעל המותר.

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה טענה כי מידת רשלנותו של הנאשם באישום הראשון גבוהה, שכן נסיבות הסעתם של המפגעים העידו כי אינם נכנסים לירושלים לצרכי עבודה. לדבריה, על פי רוב הדגש בענישה בעבירות של הסעת שב"ח הוא הנזק הפוטנציאלי העלול להגרם מהמעשים, אך במקרה שלפני הנזק התממש. כן הפנתה לכך שהנאשם הסיע שוהים בלתי חוקיים פעם נוספת, לאחר הארוע מושא האישום הראשון. לאור אלה ביקשה להשית על הנאשם עונש כולל של 42 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם שם דגש על נסיבותיו האישיות, ובהן העדר עבר פלילי ובעיות רפואיות שונות. בטיעונו התייחס לכך שלשיטתו מידת רשלנותו של הנאשם נמוכה, שכן לא היתה לו סיבה קונקרטית לחשוד בנוסעים כי הם מפגעים. עוד הפנה להודאתו של הנאשם ולחרטתו על מעשיו.

לאור אלה ביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם הוא מאסר בפועל, לתקופה שבין שנה לשנתיים.

הנאשם ביקש לומר את המילה האחרונה. בדבריו הביע צער על הארוע ואמר כי הוא סובל מסיוטים הקשורים בו, בהם הוא רואה את פניה של השוטרת המנוחה. עוד אמר כי הוא סובל מבעיות רפואיות שונות וביקש את רחמי בית המשפט, על מנת לחזור אל שגרת חייו ולגדל את בנו.

מתחם העונש – האישום הראשון

הנאשם אסף מגדר ההפרדה שלושה נוסעים, על פי תיאום מוקדם, והמתין עד שיעברו את הגדר באמצעות חבל. האיסוף היה בשעת צהריים והנוסעים נשאו עמם שקיות תפוחות ולבשו מה שהוגדר בכתב האישום "בגדים מכובדים".

מהנסיבות, ברור היה לנאשם כי מדובר בשוהים בלתי חוקיים, שהרי הם חצו את הגדר באמצעות חבל. כמו כן, לאור השעה ולבושם של הנוסעים, הנאשם היה צריך להבין כי אין מדובר בפועלים בדרכם עבודה. גם העובדה שהשלושה נשאו שקיות תפוחות בידיהם היתה אמורה לעורר בלבו של הנאשם חשד ביחס למטרת כניסתם. אם בכל אלה לא די, הארוע היה בתקופה מתוחה מהבחינה הבטחונית, רוויה בארועי טרור שונים.