ת"פ 28988-05-13 מדינת ישראל נ' אייסו(עציר)

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של הפרת הוראה חוקית, גניבה ודרישה באיומים של רכוש.

בתאריך 8/5/13 נכנס הנאשם אל חנות נוחות בתחנת דלק ביבנה והמתין עד אשר התרוקנה החנות מקונים. אזי נכנס אל מעבר לדלפק השירות, שם שהו אותה עת שתי המוכרות, תוך שהוא מסתיר את ידו מאחורי גבו והורה להן כי ימסרו לו את הכסף המצוי בקופה, שאם לא כן הוא "שולף".

המוכרות נסו מן החנות והנאשם עקר את הקופה הרושמת ממקומה ונמלט מן המקום.

אותה עת הפר הנאשם הוראה חוקית אשר ניתנה לו על ידי בית המשפט שכן הוא שוחרר ממעצר בתנאים מגבילים לפיהם היה עליו לשהות במעצר בית בבית הוריו.

הצדדים הגיעו להסדר בכל הנוגע לרכיב המאסר בפועל ועתרו במשותף כי יוטלו על הנאשם 19 חודשי מאסר בפועל.

שיקוליהם לענין זה היו הודאת הנאשם והחיסכון בזמן שיפוטי וכן כי היה בכך כדי להימנע מהעדתן של העדות.

כן הוסכם להטיל עליו עונש של מאסר מותנה.

התביעה עתרה להטיל על הנאשם בנוסף קנס וזאת מאחר שלטעמה מדובר בביצוע של עבירת רכוש תוך איומים ובשל טעם זה סברה כי יש מקום אף לחייב את הנאשם בתשלום פיצויים למוכרות.

ב"כ הנאשם ביקש להפנות אל נסיבות ביצוע העבירה וכי הנאשם נכנס למקום ללא כל ניסיון להסוות את זהותו וכאשר לא היה מצוייד בחפץ כלשהו. כך גם לא הופעלה אלימות כלשהי כלפי העובדים וסוף דבר אף נלקחה מן המקום קופה רושמת שלא היה בה דבר.

ב"כ הנאשם הסביר את הרקע למעשה במצב הכלכלי הקשה מאוד בו היה נתון הנאשם אותה עת והגם שאין בכך כל הצדקה למעשים, הסביר כי הנאשם היה נתון אותה עת בתחושה של ייאוש.

ב"כ הנאשם הדגיש כי מדובר בתקופת מאסר בפועל שאינה מבוטלת וכי הנאשם שוהה במעצר מזה תקופה ארוכה ועל כן ולאור המצוקה הכלכלית בה שרוי הנאשם ביקש שלא לגזור עליו קנס .