זיכוי מחמת זוטי דברים וקבלת טענת אכיפה בררנית בעבירת תקיפת בת זוג

בפתח הדברים מציין בית המשפט כי החליט לזכות הנאשם מחמת זוטי דברים. כמו כן הגעתי לכלל מסקנה כי עומדת לנאשם טענת הגנה מן הצדק שאלמלא זיכויו כאמור לעיל היה מקום להורות בעטיה של הגנה זו על ביטולו של כתב האישום.

האישום:

כנגד הנאשם הוגש ביום 14/2/13  כתב אישום בו נטען, כי בליל ה- 22/12/12 על רקע ויכוח שנתלקח ביו הנאשם לבת זוגו מכוח דין ט' א' (להלן :"המתלוננת") בבית המגורים ברחוב ***, תקף הנאשם את המתלוננת ביו היתר, בהכותו בידיו באזור ראשה של המתלוננת, שלא כדין.

ראיות המאשימה:

להוכחת אשמתו של הנאשם, העידו  מטעם המאשימה המתלוננת , איש המשטרה קובי אסידו ובתה של המתלוננת הגב' א' א' א' א' (להלן :"הבת א' א' ").

כמו כן, הוגשה מטעם המאשימה הודעת הנאשם במשטרה (ת/1), דו"ח הפעולה שערך השוטר אסידו (ת/2) ודו"ח משל"ט צפון (ת/3).

ראיות הנאשם:

להוכחת חפותו העיד הנאשם בעצמו.

טיעוני הצדדים :

טיעוני המאשימה :

א.         המתלוננת ט. מסרה כי לאחר ויכוח בגלל נחירות דחף אותה הנאשם באמצעות ידו באזור הראש ולאחר מכן הזמינה משטרה.

בעדותה בפרוטוקול בעמוד 18 שורה 28, מציינת כי דחף אותה לכיוון הראש, בהמשך כאשר נשאלה אם מה שמסרה לשוטרים הוא נכון השיבה כי " אני לא זוכרת עברו שנתיים וחצי אני חושבת שמה שמסרתי נכון". בדוח הפעולה שהוגש ע"י השוטר אסידו קובי הוא מציין כי לטענתה התחיל לקלל אותה ולתקוף אותה בעזרת שתי ידיו נתן לה אגרופים לראש.

ב.         יש הבדל בין מכה לכיוון הראש לבין אגרוף. הנאשם עצמו כבר בחקירה הודה כי הוא תקף אותה בכך שדחף אותה ולאחר שנשאל ע"י החוקר הוא מסר שהיא דחפה אותו ולא ברור מי התחיל את המגע הפיזי לראשונה.

ג.          לשאלת בית המשפט מדוע לא נחקרה המתלוננת באזהרה מסר ב"כ הנאשם בהגינותו כי אין לו תשובה לגבי עניין זה. לשאלת בית המשפט האם לדעת התביעה לא היה מקום לחקירת המתלוננת  באזהרה לאור הודעת החשוד במשטרה השיב כי אכן היה מקום להטיח את זה בפניה.