ת"פ 28710-05-12 מדינת ישראל נ' מזרחי ואח'

נאשם 1 בתיק זה ביצע את העבירה בעת שהניה קטין וכתב האישום נגדו הוגש פחות משנה ממועד ביצוע העבירה, בטרם מלאו לו 19. ב"כ הנאשם העלה טענות מקדמיות, שעיקרן חוסר סמכות לדון בתיק לבית משפט שאינו בית משפט לנוער. כמו כן טען כי לא התקיים שימוע.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה אני סבורה שיש לדחות את הטענות המקדמיות מטעמים אלו:

1.אין מחלוקת על כך שבענייננו חל סעיף 5א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער), כך שמלכתחילה ואילו נדון כנאשם יחיד בתיק, היה כתב האישום בעניינו של נאשם 1 צריך להיות מוגש לבית משפט לנוער.

2.אולם בענייננו, נאשם 2 בתיק הוא בגיר והיה בגיר במועד ביצוע העבירה. כך שבנסיבות העניין חל סעיף 4 לחוק הנוער המאפשר העמדה לדין של קטין עם בגיר. סעיף 4(א9 לחוק הנ"ל מחייב הסכמת היועץ המשפטי לממשלה וסעיף 4(ב) לחוק מותיר את ההחלטה בעניין לבית המשפט שאינו בית משפט לנוער, לאחר שמיעת הצדדים.

3.ב"כ נאשם 1 טען כי לא ניתנה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. אולם בדיון שהתקיים טענה ב"כ המאשימה כי בתיק קיים אישור היועמ"ש. לתגובה שהוגשה צורף אישור העמדה לדין של קטין עם בגיר שניתן על ידי פרקליטת המחוז "על פי האצלת הסמכות מאת היועץ המשפטי לממשלה...". כך שתנאי זה התקיים.

4.באשר לסעיף 4(ב) לחוק הנוער, אני מביאה בחשבון את העובדה שפער הגילאים בין הקטין לבגיר מצומצם ועומד על כחצי שנה בלבד, את העובדה שמדובר באירוע אחד ששני הנאשמים היו מעורבים בו כך שקיים חשש להכרעות סותרות אם משפטיהם של הנאשמים יתנהלו בנפרד, ואת חוסר היעילות והטרדת העדים כתוצאה מניהול שני תיקים בנפרד.

לאור האמור אני סבורה שראוי לקיים את הדיון בעניינם של הקטין והבגיר יחד במסגרת התיק שבפני.

5.טענה נוספת בעניין אי קיום שימוע דינה להידחות לאחר שהמאשימה צירפה לתגובתה העתק ממכתב הזמנה לשימוע שנשלח לנאשם.

6.ב"כ נאשם 2 העלה טענות נוספות בנוגע לחקירת החשוד בלילה ושלא על ידי חוקר נוער, אולם טענות אלו אינן טענות מקדמיות שיש בהן כדי להביא לביטול כתב האישום. בנוסף, המאשימה צירפה לתשובתה מזכר המעיד על מתן אישור טלפוני לחקירת הנאשם בלילה.

לאור האמור אני דוחה את הטענות המקדמיות. הדיון בתיק יימשך כסדרו.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ד, 17 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.