ת"פ 28695-12-14

1. המבקש נדון בתיק זה ביום 27.1.2015, בהסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, למאסר למשך 4 חודשים לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 10,000 ₪, לתשלום בשני תשלומים, הראשון עד ליום 1.3.2015 והשני עד ליום 1.8.2015.

2. המבקש סיים לרצות את עונש המאסר, ובקשתו הנוכחית נוגעת לתנאים בהם שוחרר בערובה – הוא מבקש לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו, להחזיר לו את דרכונו ולהשיב לידיו סכום של 5,000 ₪ שהופקדו, לדבריו, להבטחת תנאי שחרורו.

המשיבה מתנגדת, בשל כך שתשלום הקנס לא הושלם ולאחר שהמבקש הצהיר שמרכז חייו אינו בארץ, והיא מבקשת להותיר את צו עיכוב היציאה על כנו עד שישולם הקנס במלואו, ולחילופין לקבוע כי כספי ההפקדה שהופקדו במסגרת הליכי המעצר יקוזזו לצורך תשלום הקנס.

על כך השיב ב"כ המבקש, כי אין להגביל חירותו של המבקש בצו עיכוב יציאה מהארץ, כדי להבטיח תשלום סכום של 5,000 ₪, וכי צו עיכוב היציאה מהארץ הוצא להבטחת התייצבות המבקש למשפטו ולסיום עבודות השירות, ומשאלה הסתיימו, יש לבטל את הצו. כן נטען כי לא ניתן להשתמש בכספי הפיקדון לתשלום הקנס.

3. עיון בהסדר הטיעון הכתוב שהגישו הצדדים, מעלה כי הסכימו, בין היתר, כי "עד לסיום ריצוי עונש עבודות השירות, לא יבוטל צו העיכוב יציאה מן הארץ, לא יוחזר דרכונו וכלל הערבויות וההתחייבויות יוסיפו לחול" (סעיף 3 להודעה על הסדר טיעון שהוגשה ביום 21.12.2014). אין בהסדר הטיעון התייחסות להגבלת היציאה מהארץ עד לסיום תשלום הקנס, ולפיכך, משסיים המבקש לרצות את עונש המאסר, יש להורות על ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ ועל השבת דרכונו.

4. אשר לבקשה להשבת הפיקדון הכספי –

בגזר דינו קבע בית המשפט בין היתר: "קנס בסכום של 10,000 ₪, אשר ישולם בשני תשלומים שהאחד מהם יבוצע עד ליום 1.3.2015 והשני עד ליום 1.8.2015, כאשר אם יושלמו עבודות השירות קודם לכן ניתן יהיה לבצע את התשלום השני באמצעות הסכום שהופקד בקופת בית המשפט. לעניין זה יהיה צורך בהגשת בקשה נפרדת".

בענייננו, ללא קשר לשאלה הכללית האם ניתן לקזז קנס מסכום הפיקדון, שאלה שמעלה ב"כ המבקש בתגובתו, משקבע בית המשפט בגזר הדין מנגנון לתשלום הקנס, באמצעות כספי הפיקדון, ניתן במקרה זה לבצע את התשלום כפי שנקבע.

5. לאור האמור לעיל אני מורה כדלהלן:

א. צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגד המבקש בתיק זה מבוטל.