ת"פ 28274-03-15 מדינת ישראל נ' קורליאונה(עציר) ואח'

 בפני בקשה להורות על מחיקתו של כתב האישום נוכח התנהלות המאשימה לצד מתן הוראה למאשימה להימנע משימוש בכל השיחות שנקלטו בהאזנות הסתר שמספריהן פורטו ברישא של הבקשה.

בתמצית, מדובר בהרחבה של בקשה דומה שנידונה בפני מותב זה ביום 19.5.2016, עובר להעדתו של עד התביעה אלכס אוסטרובסקי (להלן: "אוסטרובסקי"), כאשר בזו הפעם נדרש בית המשפט גם לשאלת השימוש אותו מבקשת המאשימה לעשות בהאזנות הסתר, שהוגשו וסומנו ת/22 עד ת/25.

בפתח דבר ייאמר סופו ולפיו, לאחר שקראתי את טעמי הבקשה, נדרשתי לטיעוני הצדדים וכן לחומרים הרלוונטיים, מצאתי לדחות את הטענה על כל הסעדים המתבקשים ממנה.

כבר עתה ייאמר כי אותם נימוקים שעמדו בבסיס דחיית הבקשה כאמור בהחלטת בית המשפט ביום 19.5.2016, יפים גם באותה מידה לבקשה הנוכחית:

בית המשפט לא מוצא מהי זכות העמידה של הנאשם 1 לגבי הפרה נטענת (בין אם היא נכונה ובין אם לאו) כלפי עד התביעה. המאשימה לא זקוקה לאישורו של הנאשם 1 לערוך הסדר טיעון עם מעורב אחר בפרשה ולהיפך. העד אוסטרובסקי ערך יחד עם עורך דינו את השיקולים הצריכים לעניין ומצא לנכון להגיע לאותו הסדר טיעון.

זאת ועוד, אוסטרובסקי ציין עובר להעדתו את האופן שבו הוא רואה את הדברים ובית המשפט בסופם של דברים התיר את העדתו. אם היה ספק לגבי מהותו של ההסדר, הרי במהלך עדותו של אוסטרובסקי התייצב בא כוחו, עו"ד דוידוב, שאף הוא ציין באופן מפורש כי: "ככל שהעד לא ייחקר על הודאתו אין מניעה שיעיד על דברים שמסר במשטרה" (ראה עמ' 392 לפרוטוקול, הדגשה לא במקור).

הצהרה זו מפי בא כוחו של העד נאמרה ולא בכדי, שכן במסגרת הסדר הטיעון שנערך בין המאשימה לעד אוסטרובסקי, כפי האמור בפרוטוקול בת.פ. 494996-02-15, צוין במפורש כי: "המאשימה לא תעשה שימוש כלשהו בהודאתו של הנאשם במסגרת משפטו זה בכל הליך אחר" (הדגשה לא במקור).

צא ולמד, לכל הצדדים הצריכים לעניין ברי כי אותה מניעות הנגזרת מהסדר הטיעון, קשורה אך ורק להודאה בכתב האישום המתוקן ולא לכל חומרי חקירה אחרים.

הדברים נלמדים גם מהגיונם של דברים, שהרי אותן האזנות סתר ואותם חומרי חקירה נאספו ונמצאו ברשות המאשימה לפני אותו הסדר טיעון. במצב דברים זה, מדוע בשל אותו הסדר טיעון עם הנאשם הקונקרטי, תגזור על עצמה לעשות שימוש באותם חומרים כלפי נאשמים אחרים שלא הודו ומשפטם עודנו מתנהל.