פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' מזרחי ואח'

שאלת קבילות סרטוני מצלמות אבטחה, היא העומדת בבסיס החלטה זו.

הבקשה וטיעוני הצדדים

1.נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם את עובדת גרימת מותה ברשלנות של ילדה כבת 9 בטביעה בבריכה. הנאשם 1 היה המציל בבריכה אותה שעה. הנאשמת 2 הייתה אחראית לפי הנטען על הילדה.

2.במהלך שמיעת הראיות ביקשה המאשימה להגיש דיסק ובו (לכאורה) סרטונים ממצלמות האבטחה של הבריכה מיום האירוע. נטען כי הסרטונים מתעדים את אירוע הטביעה ואת מעשיו של הנאשם 1 בזמן זה.

3.ב"כ הנאשם 1 התנגד להגשת הדיסק והצדדים סיכמו טענותיהם בנושא. כן הסכימו הצדדים כי בשלב זה הראיה תתקבל "על תנאי" וכי בית המשפט לא יעיין בה טרם החלטתו בשאלת הקבילות (הדיסק סומן ת/87).

4.ב"כ הנאשם 1 טוען כי אין לקבל את הדיסק כראיה בשל שני נימוקים. הראשון עניינו פגם בתיעוד שרשרת המוצג (היינו הדיסק בו מצויים הסרטונים) ובכלל זה העתקתו מהֶחְסֵן ניד (disc on key) לדיסק "רגיל" (cd), ופגם בסימון הסרטונים שהוצגו לנאשם בעת חקירתו במשטרה. הנימוק השני עניינו בתנאי הקבילות כפי שנקבעו בפסיקה, לגביהם נטען שחלקם אינם מתקיימים בענייננו, ובכלל זה הוכחת כשירותו הטכנית של האדם שהעתיק את הקבצים והיותו נעדר עניין בנושא.

5.המאשימה טוענת כי בשנים האחרונות הגשת סרטונים ממצלמות אבטחה הפכה רווחת מבלי שמגיש הראיה נדרש להוכיח את אמינות המכשיר, אלא מרכז הכובד מושם על משקל הראיה. בעניין זה נטען כי לאור התפתחות הטכנולוגיה יש לשקול את פסילת הראיה רק אם הובאו ראיות המעוררות חשש לזיופה. עוד טוענת המאשימה כי יש לקבל את הסרטון כראיה משום היותה רשומה מוסדית, כאמור בסעיף 35 לפקודת הראיות. בעניין תנאי הקבילות טוענת המאשימה כי העד קאופמן אינו עד מעוניין, הגם שנחקר כחשוד בעבירה, והוא איש בעל ידע מתאים אשר העתיק את הסרטונים ומסר אותם לידי המשטרה. בעניין זה מדגישה המאשימה כי העד מסר שהמצלמות פועלות בצורה תקינה, לא נערכו בהן שינויים וכי הסרטון הועבר למשטרה בצורה מקורית.

6.עוד טענה המאשימה כי הסרטון הוצג לנאשם, אשר אישר את התכנים הנצפים בו וזיהה את עצמו. לאור כך נטען כי אין מקום להתנגדות ההגנה לקבילות הסרטון.

דיון והכרעה